אחרי שנתיים וחצי, חזרתי לסדנת זמן מדבר, המקום בו מצאתי את קולי שנבלע בתוך סבך הצריך והחייב. אותם פלאי טבע נצחיים, אותן זריחות מעצימות נפש, אישה בטוחה ומדוייקת יותר. סיפור על חתיכת דרך.
יש בי צער עמוק על הסודות הגדולים שנאלצת לשמור בבטן בגלל בורות ותכתיבים חברתיים. ההבנה שלא היה לך עם מי לחלוק את שברון ליבך, ושסיימת את חייך בבדידות, ממלאה אותי עצב גדול. יותר מכל, מרגישה החמצה גדולה, שלך, שלי, של כולנו, על מי שיכולת לגדול להיות. אין לי ספק שהיית גדלה להיות.
הפעם סלונה שלחו אותי למלון בוטיק היין כרמים מרשת ישרוטל. השקו אותי ביין למכביר, ליטפו אותי מכף רגל עד ראש והכירו לי יופי מקומי בארומה בינלאומית של כרמים, שדות ואנשים שאוהבים לתת. במילה אחת: לא. בארבע מילים: לא, אין דברים כאלה!
כולן כבר כאן: קרן המומחית לסייבר שההרצאה שלה בכנס TED הבינלאומי גרפה 1.4 מיליון צפיות; רעות שעושה ימים כלילות בכנסת ובכבישים אפלים כדי לסייע לנוער בשוליים; לזלי וענת שנלחמות על זכותן להתפלל בכותל בצורה שוויונית; סאמיה שנאבקת כנגד כל תופעות הדיכוי במגזר הערבי, ועוד מאות וטובות מאוד. פרסונה כאן כדי להישאר. הגיע זמן נשים.
החיים איך שאני מבינה אותם, מתנהלים בגלים של גאות ושל שפל, שמתחלפים במחזוריות קבועה או משתנה, אבל אין דבר כזה תמיד שמח, כמו שאין דבר כזה תמיד עצוב. הכל חלק מהכל ובלי כל המרכיבים החיים יהיו חד-גוניים ותפלים, וגם אנחנו נהיה כאלה.