מאין יבוא הדין להבין שאש השלוחה מיד אח לאחיו היא אש גיהנום,
אות קין שלא יינתנו לה לעולם רחמי גן עדן?
מאין יבוא סולם הערכים לטפס עליו שוב מהתחתית הזאת,
שלא מצאנו בה סיבה והיגיון, הגם שהפכנו בה כל אבן?
מתי נבין שאם נתעלם היום, כמו אז, מ'שליכטות' של בריונות,
עשב שוטה יצמח בן לילה לשדה שלם של זרעי פורענות.
מאין תבוא היד המושטת לתת ולא רק לגזול?
איך נבין שיש רצף ארוך בין ל'היות' ו'לחדול?
ואיך, איך למען השם, זה שנשבע עם כיפה על ראשו: 'לא תרצח',
גמר אומר, שלף ורצח?
הטוטפות בין עיניי, היו לקלשוני שטן בעיניו,
כשבחר לעוות את ספר התפילה
עם אמרי שקץ מוכי תועבה.
ואסור, אסור שנבין לעולם,
איך שנאת חינם מתירה קשר דם.
אסור שנשכח, אסור שנסלח.
אסור שנשתוק, אסור שנברח.
כי השם שלי אינו השם שלו,
הדת שלי אינה דתו.
ואלוהים שלי, אלוהים שלי הוא פה.
האלוהים שלו מאין יבוא?