גדלתי במשפחה שיש בה חשיבות רבה לרכישת מקצוע, רצוי אחד שיהיה מלווה בתואר ממוסד אקדמי מוכר. ביום השחרור שלי הגעתי ישירות מהבקו"ם למזכירות בי"ס ללימוד פסיכומטרי. כעבור חודשים ספורים כבר ישבתי בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ת"א.
שלושה חודשים של לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה משולבים בהמון דינמיקה קבוצתית, הספיקו לי ע"מ להבין שמרפאה בעיסוק לא אהיה. פרשתי ועברתי ללמוד סוציולוגיה ומדעי המדינה, כדי לסיים את השנה ולא לבזבז את שכר הלימוד ששולם, רק עד שאחליט מה אני רוצה ללמוד באמת. בתום שלוש שנים החזקתי תעודת בוגר, BA במדעי החברה. אם אני לא טועה, תואר במדעי הרוח הוא היחיד שעוקף את מדעי החברה במירוץ לתואר הכי פחות אפקטיבי שיש. אז המשכתי למלצר והמשכתי ללמוד, הפעם, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית. עוד שנתיים עברו ואני בעלת MA, שוב במדעי החברה, עדיין ללא מקצוע.
במהלך השנים הבאות הספקתי ללמוד קורס שנתי בגרפולוגיה, לסיים קורס דולות ומדריכות הכנה ללידה עם הסמכה רשמית, ולקבל תעודה נוספת בתחום משאבי אנוש. אם לא היתה מגבלה שולית של כסף וזמן, הייתי לומדת עוד שלושה תחומים לפחות. מבחינה מקצועית שילבתי דברים שונים לאורך השנים. כיום אני עושה מעט פרוייקטים בתחום ההשמה ומעבירה קורסי הכנה ללידה, אבל רוב זמני מוקדש לכתיבה בבלוג וכל מה שסביבו (ולכביסות).
ואני רק רציתי מקצוע שאפשר להגדיר במילה אחת או שתיים, שאין צורך להסביר ושמייצר הכנסה קבועה. עורכת דין, רופאה, מורה, קוסמטיקאית. כמה קל להן לומר מה הן עושות.
רק בשנה האחרונה השתחררתי לחלוטין מהצורך להגדיר את עצמי מבחינה מקצועית (ובכלל), נכון להיום, כששואלים אותי מה אני עושה בחיים אני עונה "כותבת". זה המקום שהכי נעים לי בו. אלמלא הפרט השולי שאני לחלוטין לא מתפרנסת מזה, זו תשובה מושלמת בשבילי.
ועדיין, לעיתים אני מהרהרת בשאלה מה היה לו הבחירות שלי היו אחרות, לו הייתי עוצרת רגע לחשוב ומכוונת למטרה.
מה הייתי לובשת לו הייתי עורכת מגזין?
חולצה-דיזל 600 ש"ח, מכנסיים-דיזל 650 ש"ח, תיק-ארמני לפקטרי 54 3990 ש"ח, נעליים– קמפר 899 ש"ח
לו הייתי מנהלת בבנק–
ג'קט-ה&מ 249 ש"ח, חצאית– ה&מ 299 ש"ח תיק– ארמני 4990 ש"ח, נעליים– ה&מ 179 ש"ח, עגילים– עדי שדה 309 ש"ח
לו הייתי מורה–
ג'ינס– חגית טסה 689 ש"ח, חולצה– ה&מ 59.90 ש"ח, תיק– ה&מ 119 ש"ח, נעליים– אלדו 349 ש"ח, שרשרת– O SHAN
לו הייתי מפיקה–
מכנסיים– ה&מ 119.90 ש"ח, חולצה– חגית טסה- 459 ש"ח, תיק– ה&מ 119.90 ש"ח, נעליים– ה&מ 59.90 ש"ח, כובע– 43$ ASOS
לו הייתי מעצבת פנים–
שמלת ג'ינס– קארן אוברזון 1390 ש"ח, נעליים– 690 ש"ח MYKA , שרשרת– אדוריה 489 ש"ח, צמידים– 195 ש"ח TWO A
לו הייתי תחקירנית–
שמלה– ה&מ 149 ש"ח, תיק– ה&מ 79.90 ש"ח צמיד– ג'וסי קוטור 229 ש"ח, נעליים– דיזל 420 ש"ח
כפי שניתן לראות, אני מאוד אוהבת שילוב של פריטים יקרים עם פריטים זולים מהרשתות הגדולות. על- אף שהפריט היקר ביותר בארון הפרטי שלי עלה לא יותר מ 400 ש"ח, תמיד נעים לחלום.
הלוואי וכולנו נמצא עצמנו עושות בדיוק מה שאנחנו אוהבות, ויותר מזה, נתוגמל כראוי עבור העבודה שלנו.
בפוסט הבא– לו הייתי עורכת דין, אוצרת או חברת כנסת. חלומות אחרים, מקצועות נוספים וסיפור מעורר השראה על אישה שחיה את החלום שלה כבר כמעט 40 שנה.
להשיג בחנויות– פקטורי 54, H&M, MYKA, TWO A, אדוריה, חגית טסה, אלדו, O SHAN, ASOS, עדי שדה, קארן אוברזון, רשת אוריג'ינלס
צילומים- יח"צ
לחלק ב' לחצו פה