מחלות בעור – גורמים ותסמינים

אחת מהבעיות הרפואיות השכיחות ביותר הן בעיות בעור. מה גורם להן וכיצד מטפלים בכמה ממחלות העור השכיחות ביותר? על כך במאמר שלפניכם.

מחלות עור

מחלות עור עלולות לגרום לסיבוכים רפואיים וכרוכות גם בהיבטים פיזיולוגיים, נפשיים והשלכות חברתיות וכלכליות למטופלים. נמנה כמה ממחלות העור השכיחות, הגורמים להן, התסמינים ודרכי הטיפול.

אקזמה

אקזמה היא תסמין של העור המאופיין בעור יבש ונגוע, אדום ודלקתי ועשויה להתפתח על רקע של סיבות שונות, בהן אטופיק דרמטיטיס, או בשמה העממי, אסתמה של העור או אקזמה של העור. קיימת גם אקזמה דיסהידרוטיק שתסמיניה הם נקודות אדומות על העור שבהמשך מתפתחות לשלפוחיות קטנות וגירוד בידיים ובכפות הרגליים.

אקזמה נומולרית הוא סוג נוסף של אקזמה המתבטאת בכתמים בצורת מטבע המפוזרים על פני הגוף. סבוריאה או סבוראיק דרמטיטיס היא אקזמה המופיעה על העור באזורי ההפרשה של בלוטת החלב, למשל בקרקפת, פנים, אוזניים וקיפולי הגוף. נגעי הסבוריאה מתבטאים באדמומית וקשקשת ובשונה מפסוריאזיס לרוב אינם בולטים. אצל מתבגרים ומבוגרים התופעה נגרמת עקב ייצור עצמי של הורמונים וניתן לטפל בה בעזרת שמפו נגד קשקשים ותכשירים שונים כגון סלניום סולפיד.

אקנה

אקנה היא מחלת עור נפוצה מאוד בגיל ההתבגרות ומופיעה אצל כ-70%-80% מהמתבגרים. המחלה מתבטאת בפצעונים באזורי הגוף השונים, בעיקר בפנים ובגב ולעיתים בחזה. אקנה אינה מדבקת והיא נגרמת בעקבות עלייה בפעילות של הורמוני המין בגיל ההתבגרות הגורמת לפעילות יתר של בלוטות החלב בעור הפנים, החזה והגב. עלייה בייצור בלוטות החלב גורמת להתרבות של חיידקי אקנה הנמצאים על גבי העור באופן טבעי ולתהליך דלקתי. מדובר על אקנה הורמונאלי שהפצעונים שלו עלולים להיות דלקתיים, הנקראים פוסטולות או פפולות ולא דלקתיים ונקראים קומודונים לבנים או שחורים.

טיפול בתסמיני אקנה הורמונאלי במקרים קלים נעשה באמצעות משחות מקבוצת הרטינואידים המכילות ויטמין A ובמצבים קשים יותר בתרופות סיסטמיות המכילות רטינואידים וכן בתכשירים אנטי בקטריאליים, אנטיביוטיקה וחומצה אלזאית.

גלולות למניעת הריון מסדירות לעיתים את הפעילות ההורמונאלית ומונעות את האקנה. במקרים קשים ניתנת תרופת איזוטרנטיאין אשר במבנה הכימי שלה דומה לוויטמין A ומשווקת כתרופות רואקוטן וקוראטן. שימוש באנטיביוטיקה כטיפול נגד אקנה צומצם בשני האחרונות כדי לא לפתח עמידות לחיידקים.

הרפס

הרפס הוא שם המחלה וגם הווירוס אשר מחולל אותה. הרפס זו מחלת עור המלווה בנגעים שלרוב מופיעים על השפתיים או באיברי המין. נגעי ההרפס הם לרוב שטוחים ומלווים בעקצוץ, צריבה או גרד חזק. בשלביה המתקדמים יותר של המחלה עלולות להופיע שלפוחיות כואבות ונפוחות ולעיתים גם חום וכאבי ראש.

השלפוחיות של ההרפס מלאות בנוזל שקוף או עכור ועלולות להיות מוגלתיות, כלומר להכיל את הנגיף עצמו. כשהמחלה פעילה היא מאוד מדבקת ומועברת מאדם לאדם במגע של הפרשות. הטיפול בהרפס ניתן באמצעות תרופות אנטי-ויראליות המכילות את החומר אציקלוביר  או ואלאציקלוביר הנמכרות כמשחות ללא מרשם רופא. במקרים קשים מטופלים הסובלים מהרפס בכדורים או בעירוי.

יבלות

יבלות הן זיהומים בעור הנגרמים על-ידי ווירוס, לרוב אחד מלמעלה ממאה נגיפי הפפילומה, זה הגורם לעיתים גם לסרטן צוואר הרחם אצל נשים. יבלות יכולות להיעלם לאחר זמן פרק זמן, אך גם עלולות להישאר כל החיים, או שהן נעלמות ושבות.

היבלות מופיעות בצורות שונות, כבולטות מעל פני העור, או שטוחות או כיבלות לחץ בכף הרגל. יבלות הן מדבקות. הטיפול ביבלות נעשה על-ידי צריבה באמצעות חנקן נוזלי או זרם חשמלי או בעזרת מריחה של תכשירים מקומיים שאמורים להעלימם.