בשיעור השביעי של "קרש קפיצה לחיים" , דיברנו על כך שרובנו חולים במחלה שאנו אפילו לא מודעים לה- קוראים לה תרצת נפוצה. למה לא עשינו, למה לא הספקנו את מה שרצינו.. על מנת להחלים מהמחלה, תשאלו את עצמכם עד כמה המטרות שיש לכם בחיים הן קריטיות. הספציפיות של המטרות היא חשובה ביותר, זה מה שיקבע בסופו של דבר אם נשיג אותן או לא.
יש 3 סוגים של מטרות:
- מטרות קריטיות- מטרות שאם לא נפעל לקיומן, נרגיש תחושת החמצה ופספוס נוראית, כאילו איחרנו את הרכבת בחצי שניה כשראינו אותה עוברת על פנינו. נרגיש חרטה עצומה שלא עשינו את מה שהיינו צריכים.
- מטרות חשובות- מטרות שחשוב לנו לבצע וכדאי שנבצע אבל הן לא עד כדי כך קריטיות ברמת החיים או מוות.
- מטרות שנחמד שיש- ממש כמו חיית מחמד..
מטרות אמורפיות ישאירו אתכם בחיים אמורפים כמו צמר גפן מתוק אבל בלי טעם. האם העבודה שלכם היא אמצעי לסיפוק המטרות כגון קניית בגדים, צפייה בהופעות וסרטים, חופשה באיים הקאריביים וכו'? או- שהעבודה שלכם היא מטרה בפני עצמה? האם היא גורמת לכם לסיפוק? לתחושת חשיבות? משמעות? אם לא, כדאי שתחשבו מהי העבודה הנכונה לכם. לשם כך אתם צריכים לחקור את עצמכם לעומק (ממש כמו שרלוק הולמס עצמי). מה אתם אוהבים? במה אתם טובים? מה התשוקות שלכם?
המטרה צריכה להיות ממוקדת- ספציפית ולא כללית. כמו שאת נכנסת לחנות נעליים ויודעת בדיוק איזו נעל את רוצה, כי הרי את לא יכולה לקנות את כל החנות… המטרה צריכה להיות גם מדידה- בכמה מדובר? תגידו בת'כלס כמה אתם רוצים? לכמה אתם מתחייבים? המטרה צריכה להיות תחומה בזמן- עד מתי? עד מחר? עד שנה הבאה? עד העולם הבא?
לצעוק את החלומות שלכם יעזור לכם לממש אותם, ואם לא לצעוק כי אתם קצת ביישנים אז לפחות לספר לחברים הקרובים, אבל אל תקברו את זה עמוק באדמה. אנשים באופן טבעי רוצים לעזור אחד לשני, הם רוצים להרגיש משמעותיים. אנשים לא עד כדי כך אגואיסטים כפי שאולי נראה לכם..
לפעמים מה שעומד בדרכנו זה המצב הכלכלי, כסף עוזר לנו להתנייד בעולם ולהשיג דברים. רוצים להשיג דברים יותר בזול? תתחילו להוציא סטפות מהכיס, קשה לאנשים לעמוד בפני מה שמיידי. כסף הוא תוצר לוואי של עשייה משמעותית עבור עדר כמה שיותר גדול, או כמה שיותר עשיר.. העדר הוא זה שמשלם וצורך את מה שאופנתי, במיוחד אם הוא חושב שזה כדאי לו.
הקפיטליזם שולט בעולם המערבי. יש לנו את העם- העדר, אלה רוב האנשים ששולטים בהם. ומצד שני יש לנו את כל החברות, העסקים, התאגידים שמייצרים משהו.. ויש את הממשלה כשלצידה יש את בעלי ההון ששולטים במשק. שאלתם את עצמכם למה כל כך קשה לכם לגמור את החודש? למה המינוס בבנק נהפך לאורח של קבע בחשבונכם? זאת המטרה של הקפיטליזם, לגרום לנו לצרוך כמה שיותר, גם דברים שאנחנו לא באמת צריכים. והאמת, רוב הדברים שאנחנו צורכים אנו לא באמת צריכים… כדי לממן את זה אנחנו צריכים עבודה, ולרוב יוצא שבעצם אנו עובדים באותם תאגידים. הכסף של הפנסיה שלנו מנוהל על ידי אותם טייקונים. אנו מפרישים כסף גם לממשלה וגם לאותם שליטי הון. על כל דבר שאנחנו קונים הביתה ועל כל פיפס משלמים מע"מ שהולך לאותם שליטים. נראה כי אוטוטו גם נקבל מס על האוויר שאנו נושמים, זה כבר לא נראה רחוק כל כך מהמציאות. העניין עם אותם בעלי הון זה שהם בונקרים. מכניסים כמה שיותר ומוציאים כמה שפחות. אני לא מבינה למה הטייקונים לא מפנקים קצת יותר במשכורת את העובדים שלהם, הרי הם עדיין יישארו מיליונרים והעובד יהיה קצת פחות ממורמר…
הצורך ברכישת דברים הוא לרוב צורך פסיכולוגי. בזמן האחרון אני כל פעם אומרת את זה לעצמי כשאני נכנסת לקניון. אני באמת צריכה את השמלה הזאת? את התיק הזה? הארון שלי מפוצץ בדברים האלה, אז כנראה שלא…
