העשורים הראשונים לקום המדינה התאפיינו בבנייה של בתים פרטיים או של מבנים נמוכים יחסית, כך שכמות הדירות בכל בניין הייתה קטנה. אך בעשורים האחרונים עיקר הבנייה החדשה נעשית לגובה עם מספר רב של קומות. באופן טבעי ככל שהבניין גדול יותר כך מאכלסים אותו יותר דיירים, ולכן חשוב לתת את הדעת על אמצעי בטיחות שונים, ביניהם בטיחות באש. כל זאת כדי למנוע אסון, ולשמור על חיי אדם ורכוש.
מדוע ישנן תקנות כיבוי אש בבניין מגורים?
שריפה הפורצת בתוך דירה היא בעלת פוטנציאל לגרום אסון כבד, מאחר והאש מתפשטת במהירות בתוך חלל הדירה, ומשם הלאה אל הדירות הסמוכות. המטרה של תקנות כיבוי האש היא לצמצם את הנזק הפוטנציאלי והתפשטות השריפה, ולאפשר לדיירים להיחלץ בשלום.
קובץ התקנות הינו ארוך, והוא מפרט אילו מבנים חייבים באמצעים לכיבוי שריפות, וכמובן באילו אמצעים יש להשתמש. לא נוכל להקיף את מכלול התקנות במאמר זה, ואנו ממליצים לפנות למומחה בטיחות אש על מנת לבדוק כי הבניין עומד בכל הדרישות, וכי הציוד הקיים תקין ומוכן לשימוש.
תקנות המתייחסות למבנה עצמו
אין ספק כי בשעת שריפה הדבר החשוב ביותר הוא לאפשר לכל הדיירים להימלט באופן המהיר והבטוח ביותר. כדי לעשות זאת יש צורך בתכנון של מסדרונות ומעברים ברוחב מתאים, בניית מדרגות חירום ויציאות חירום וכדומה. יש חשיבות גם לפתחים או מערכות לשחרור עשן.
מערכות גילוי אש ועשן
תפקידן של מערכות אלו הוא לאתר את תחילתה של השריפה מהר ככל האפשר, כדי להתריע בפני הדיירים וכדי להזעיק את שירותי החירום. ישנן בשוק מגוון של מערכות לאיתור וגילוי, כאשר התקנות מפרטות באילו מקרים יש צורך להתקין את מערכות הגילוי.
מערכות לכיבוי שריפות
ישנן מגוון רחב של מערכות שתפקידן לכבות את השריפה ולסייע להשתלט על האש, כאשר תקנות כיבוי אש בבנין מגורים מגדירות במפורש באילו מערכות יש להשתמש. מטפי אבקה הם האמצעי הפשוט והנגיש ביותר, ועליהם להימצא בכל מסדרון. גלגלונים לכיבוי צריכים להימצא בנקודות מרכזיות בבניין, ובעיקר בסמיכות לצוברי גז. מערכות של ספרינקלרים נדרשות בעיקר במבנים גדולים, ותפקידן למנוע את התפשטות האש.