במהלך נופש בקיבוץ עין חרוד, בקרתי עם משפחתי וילדיי הקטנים בתערוכה "תרבות הילדים בקיבוצים" אשר מוצגת במשכן לאמנות עין חרוד עד סוף דצמבר 2012.
צילום עפרי גרדי כהן
בתערוכה ובספר תרבות לילדים בקיבוצים נחשפת בראשונה תרבות פנימית עשירה לילדים שגדלו והתחנכו בקיבוצים. כלולים בתרבות זו רעיונות בתחומי האדריכלות, הקשר אל הטבע, חצר הגרוטאות, האמנות, המשחק והצעצוע, הספרות, התיאטרון, הבובטרון, הקולנוע והחג.
מאחורי התערוכה עומדת עינת אמיתי, בת קיבוץ גשר, דוקטור למדעי המחשב בהשכלתה, אשר אספה וחקרה תרבות לילדים בקיבוצים. הרעיון של תערוכה נוצר לאחר כתיבת בלוג בו עינת קבלה הרבה תגובות מילדי הקיבוצים לשעבר וכך נוצרה היוזמה להקמת התערוכה. התערוכה והספר הם פרי מחקר של ארבע שנים שבמהלכן תיעדה עינת את המחקר בראיונות אישיים, באיסוף מקורות מידע כתובים ובאיסוף חפצים מארכיונים קיבוציים ומאנשים פרטיים ברחבי הארץ.
באחד האולמות נחשפתי לסרטים נדירים בפנס קסם:
מתקנים למגרש משחקים:
צעצועים יצירתיים, בובטרונים:
הילדים שלי התלהבו במיוחד ממשחק גולות (מתברר שלמשחקי הילדות אין תקופה וגיל והילדים של היום מתחברים בקלות רבה למשחקים של אותה תקופה).
גם המשחקים הנוספים בהם שחקו ילדי הקיבוצים בעבר מאוד עניינו את ילדי:
איורים לספרים
מנהג מיוחד של יום הילד בקיבוצים בו ילדים היו מלכים ליום אחד:
בקומה השניה, נחשפנו לתיאטרון בובות ייחודי:
כל אלהמוצגים בתערוכה במשכן לאמנות עין חרוד, יצירות שנוצרו עבור ילדים בקיבוצים וחלקם הופצו ברחבי הארץ, החל בשנות ה-20 למאה ה-20 ועד ימינו.
התערוכה והספר מעלים שאלות על משמעות השיתוף בחינוך, על מעורבות הקהילה בחינוך הילדים, ועל תרומתו של המבוגר לעיצוב הסביבה התרבותית שבה גדל דור העתיד, שאלות העולות כיום לדיון בתיאוריות חינוך עכשוויות.
הספר תרבות לילדים בקיבוצים כולל למעלה מ-400 עמודים, 270 צילומים וחומרים נדירים המתפרסמים ברובם בראשונה.
הוצאת הספר הינה כשי לתרבות הישראלית בפרוס שנת תשע"ג
מעצב הספר – מיכאל גורדון
המוציא לאור – משכן לאמנותעין חרוד
המוזאון פתוח בימים: | ראשון – חמישי | 09:00 – 16:30 |
| שישי וערבי חג | 09:00 – 13:30 |
| שבתות וחגים | 10:00 – 16:30 |
המשכן לאמנות על שם חיים אתר עין חרוד הנו מוזיאון מרהיב הצופה לנוף עמק יזרעאל והרי הגלבוע. אולמותיו הרחבים השטופים באור-יום וחצרות הפסלים הקסומות משמשים אכסניה לאוסף אמנות מהחשובים בארץ.
ראשיתו של המשכן לאמנות ב- 1937 ב"פינת אמנות" בצריף-עץ קטן באטלייה של האמן המקומי חיים אתר (1902 – 1953) יוזם המוזיאון ומייסדו.
בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע שכונה מעתה: משכן לאמנות.
האדריכל שמואל ביקלס (1909 – 1975) תכנן יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול המקורי והייחודי של האור הטבעי. בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה 14 אולמות תצוגה, חצרות לפסלים, ספריה וסדנאות. בשנים האחרונות שופצו ונבנו חלל הכניסה, מחסן וסדנא על ידי משרד אדריכלים עדה כרמי-מלמד.
אוספי המוזיאון כוללים פריטי יודאיקה מקהילות ישראל ממזרח וממערב ויצירות אמנות מהמאה ה- 19 ועד לימינו בתחומי הפיסול, הציור, הגרפיקה והצילום.
תוכנית הפעילות של המוזיאון כוללת תערוכות מתחלפות המלוות בהוצאה לאורשל ספרים וקטלוגים. לעתים מתקיימים במסגרת התערוכה אירועים, סימפוזיונים וימי עיון בהשתתפות אנשי אמנות ואקדמיה מהמובילים בארץ ובעולם. בשנות ה- 80 ובתחילת שנות ה- 90 התקיימו במשכן הביאנאלות לצילום, שהיתה להן תרומה חשובה בקידום ההכרה האמנותית בצילום בישראל.
קו מחשבה מרכזי בפעילות המוזיאון הוא טיפול בהיבטים שלא כוסו בהיסטוריה הרשמית של האמנות הישראלית. במסגרת זאת הוצגו תערוכות יחיד של אמנים איכותיים שיצרו לאורך השנים גוף עבודה מרתק ועם זאת לא נכללו בזרם המרכזי של אמנות ישראל. המוזיאוןמציג באורח קבוע תערוכות של אמנים צעירים ופרוייקטים שמאפשרים התנסות חדשנית ויוצאת דופן.
המשכן לאמנות מקיים פעילויות לרווחת הקהילה, שוחרת האמנות, של אזור הצפון, ובתחום החינוך מקיים המשכן לאמנות הדרכות, להכשרת צרכן התרבות העתידי.
