עברו הרבה שנים מאז ביקרתי בצריף של בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
השבוע, בעקבות צ'ופר של סלונה, זכיתי לבקר שם שוב והפעם עם שני ילדיי הצעירים: נגה (12) ובועז (10.5).
למדנו יחד על המורשת של בן גוריון והרלוונטיות שלה לימינו.
זו הייתה חוויה מרתקת, מהנה ומרגשת כאחד.
היום כיף התחיל בנסיעה ברכבת לת"א, שם עלינו על האוטובוס שחיכה לנו והגענו תוך שעה וארבעים דקות לאזור אחר – שקט, רגוע – הנגב.
ב'פולה קפה' פגשנו את גיל, המדריכה המקסימה שליוותה אותנו לאורך כל היום. הדריכה והעבירה את הפעילויות השונות באופן חוויתי, נעים ומקצועי.
האתר / המתחם כולל מבנים שונים בין עצי האשל והצמחייה הפורחת והוא מזמין, נעים ומעשיר בהיסטוריה, מנהיגות וחזון.
אז מה היה לנו שם?
סיור בבית הגבס (הבית הראשון שנבנה בקיבוץ), פעילות אינטראקטיבית המעמידה את חזונו של בן-גוריון במבחן הזמן, חדר בריחה, משחקים במבנה המנהיגות וסרט המציג אירועים שונים בחייו בהם נדרש לקבל הכרעות קשות, סרט אנימציה קצר על חייו של בן-גוריון ויחסו לנגב, הפסל שבו הוא עומד על הראש, עץ האשל וכמובן הצריף עצמו, בו הוא ופולה גרו עד סוף חייהם. צריף המגורים נשמר כפי שהיה ועם מותו של בן גוריון נפתח לקהל הרחב, כפי שציווה בצוואתו (המטבח שלהם זה בדיוק המטבח שהיה בבית של סבתי – copy paste)
קינחנו באירוח בדואי – במאהל של סאלם פגשנו חלק מילדיו, שמענו סיפורים על המסורת הבדואית וחיבורה לחברה הישראלית ולמדינה וזכינו לארוחת ערב טעימה.
חזרנו הביתה שמחים ומודים על היום הנפלא ועם הספר של אבירמה גולן 'עץ במדבר' על עלייתו של בן-גוריון לנגב דרך מסעו של שתיל קטן עם כוחות גדולים:
"פה טוב – כי פה מדבר שממה ויש ליצור הכל מחדש" כתב בן גוריון לילדים ששאלו אותו למה עזב את תל אביב "אין שמחה ותענוג גדולים יותר מלהתחיל מבראשית."
תודה סלונה 🙂
סמדר רצון, מאמנת א.נשים שנמצאים בפרשת דרכים קריירה-זוגיות 050-6391186
