מסתכלת על התמונה ההיא, שנינו במבט מרוצה חודר את המצלמה.. צעירים וחסרי דאגות.
אני שזופה, בשיער חלק וארוך מתמיד, נשענת לך על הכתף, בכל כובד הנטל שאני יכולה להיות לפעמים… ואתה מישיר מבט שזוף משלך, רעמה שחורה מעטרת את ראשך.
החיים יפים… ואנחנו רק בתחילת הדרך.
אושר גדול.
כמה אני אוהבת את עצמי של אז.
מחשבות על זמן שלא יחזור.. מחשבות על איך היינו פעם..
עוברת תמונה. אנחנו צועדים יחד בבגדי חתן וכלה, מאחורינו נוף מקסים… תמיד מזכירה לי גלויה התמונה הזאת..
לפנינו הדרך פתוחה – אינסוף אפשרויות.. צריך רק לבחור..
חיוכים של אושר, עדיין שזופים, חוגגים את אהבתנו בצורה הכי אינטימית שאפשר וקושרים גורל זה עם זו.
החיים יפים…
תמונה מערב מטורף בפאב עם חברים. שנינו שתויים, מרוחים אחד על השניה, עדיין אושר בעיניים. עדיין שזופים..
רק עכשיו שמתי לב שאתה לובש את אותה החולצה בשתי התמונות…
מריצה קדימה, תמונה לפני אירוע משפחתי. אני עומדת במסדרון שלנו, עם בטן של חודש תשיעי, פרצוף נפוח של סוף הריון, פחות שזופה והשיער קצר יותר. מבט של כובד בעיניים. אתה תומך בחיבוק מאחור. גם אתה פחות שזוף..
תמונה עם תינוק, מבטים של אושר מעורבב עם עייפות, כל אחד מאיתנו בעולם משל עצמו, נפגשים באמצע שהוא הילד הקטן שלנו.
אני עם ילד זהוב תלתלים, מתרוצצת אחריו, מחבקת מנשקת ואוהבת.
אתה עם ילד זהוב תלתלים, מתרוצץ אחריו, מחבק מנשק ואוהב.
תמונה בשחור לבן, אני יושבת על כסא, באירוע, בשמלה שחורה ומבט אוהב בעיניים, לא ידעתי שצילמו אותי בכלל. מסתכלת הצידה, בהערצה מושלמת, על הגבר ההוא שנכנס לי פתאום בסוד לחיים ורוקד עם זוגתו..
ספק מרוצה ספק כואבת.. לב חצוי..
שוב הריון, הפעם פחות נפוחה, בטן של קיץ בים עם חברה, מבט של אושר מהול באכזבה ועצב ובלבול, עייפות ועצבים וכעס ודיכאון.
החיים הם סרט..
אני ואתה ושני ילדים יפים בפארק שעשועים, מדגמנים למצלמה משפחתיות מושלמת, משקפי שמש מסתירים את העיניים שלי שהיו אומרות את כל האמת אם רק היו רואים אותן.
אתה כאן. אני כאן. והלב שלי עדיין חצוי.
