אז אני מתעוררת באלטנה לבוקר יום ראשון , הסוף שבוע הארוך הנצחי של אמריקה, לחדשות זוועה על הלווית המשפחה שנרצחה בערב שבת, אחרי קידוש ושמירת השבת, חדשות על סכנת האטום ביפן וספירת האבדות שלהם, הצפות בניו זרסי ורצח בניו אורלינס בקיצור מדכא~
לפני חודש ממש , הייתי בהוואי שהיתה כמו תמיד מלאה ביפנים, מסודרים ומאורגנים כמו חיילים, מה שמזכיר לנו שלא משנה כמה סדר ואירגון יהיו לנו בחיים אמא אדמה ואבא אוקינוס יכולים לתכנן תוכניות לגמרי שונות ודיי מזוויעות.
אז מה אני אומרת לחשוב על הטוב שבכל זאת יש לנו , להגיד תודה שהתעורנו לעולם המאקרו שלנו ,לחבק את היקרים לנו ולהזכיר לעצמנו שאנחנו כולנו נזיליםְ וממש לא מובטח לנו מחר.
שהרוגע יגיע אל העולם ~
