התחלתי לכתוב בסלונה בדיוק לפני כשנה
כתבתי עד היום 49 פוסטים – בממוצע אחד לשבוע ועוד אחד לשנה הבאה
סלונה הפכה להיות ידידה ממש טובה שלי,
מה זה אומר אתם שואלים?
כאן אני כותבת את כל מה שאני רוצה לחזק
כאן אני מפרטת את כל מה שאני חושבת שצריך לשנות
כאן אני משוויצה עם McCann-Valley פרוייקט הציונות הדיגיטלית של McCann Tel-Aviv
כאן אני מספרת על האנשים של חיי
כאן אני משתפת חלק מחלומותי
מה זה נותן לי אתם שואלים?
המון
שיתוף של אנשים שאני אוהבת בדרך שאני אוהבת
מנוחה לראש, אחרי ש"זה" כתוב אני ממלאת הראש בדברים חדשים
סיפוק, שהנה הצלחתי בכמה מאות מילים להסביר מה חשוב לעולם, סליחה, מה חשוב ..לי
פיענוח הרעיון והפיכתו למשפטים ברורים
יכולת להעצים אנשים שחשובים לי בדרך הכי אותנטית שאני יודעת
במה ליצירת שקיפות והכחדת דעות קדומות
יכולת להטריד אנשים שחשוב שיוטרדו מנושאים שבוערים בעצמותי
מה למדתי על עצמי בעקבות הכתיבה בסלונה אני שואלת
שכדי שיקראו את מה שכתבתי – אני צריכה לשלב רכות עם נוקשות
כדי שיתחברו עם הכתוב אני צריכה לשלב אישי עם כללי, סובייקטיבי עם אובייקטיבי
שלפעמים אני פוגעת במקום שממש לא התכוונתי – אני מתקנת מיד כשמבינה
שאין לי את הנוסחא לפוסט שיקראו אותו יותר מ 15 אנשי הקבועים
שממש חשוב לי שיקראו את מה אני כותבת, נותן משמעות שלא חשבתי שאני צריכה
שכל פוסט שנולד גם ה50 , אני גם גאה בו וגם חוששת לגורלו
על מה אני לא כותבת בסלונה אני שואלת
לא כותבת על הילדים שלי למרות שממש ממש אני רוצה לעשות זאת, כי באמת של החיים חוץ מהבלוג בסלונה זה הדבר היחידי שממש שלי (טוב..גם של רוני)
לא כותבת על ארועים שיכולים לפגוע באנשים גם אם שרטו אותי
לא כותבת דברים חושפניים מידי או אישיים מידי, למרות שאני מעריכה את אלו שעושות זאת וגם אוהבת לקרוא את שכותבות
על מה עוד לא כתבתי בסלונה ואני חייבת
על המוות, כן כן יש לימאיזה 5 מחשבות ואני חייבת לתת להן דרור, אבל זה מפחיד
על התובנות שלי מהחיים , מין רשימת מכולת שאף פעם לא ריכזתי
על אילן שילוח המנהל שלי והמנטור החד פעמי שלי
על סבתא שלי מניה שיינברג
ועוד איזה 1000 עניינים…
אז וידוי קטן וזהו:
בתעודת הבגרות שלי (משנת 1978) כל הציונים שלי נושקים ל 100 , ותנחשו כמה קיבלתי בחיבור ?
אני אכתוב גם על זה מתישהו
להתראות בפוסט ה 51
שכחתי,התמונה הזו למעלה? אני גרועה בלבחור תמונות , אימי ורונית הצילו…
חנה
