בתמונה: מימין "הממונה"מיכה סלקטר,עם נדב אסולין.
כבר ברגע הראשון, בעוד הבמה החשופה הופכת לנגד עינך ,רגע לחדר רחצה,עבודה, מאפייה,וארונות ארונות ,שישה ארונות, מגירות משרדיים, כיסאות על גלגלים ,ושקי נייר גרוסים שיהפכו גם הם לחלק מהעזרים,ועל כך מגיע שאפו לפרידה שהם מעצבת הבמה .הצגה קצבית ,אתה נשאב פנימה מרותק כמו תמיד בספריו של א.ב. בבימוי נפלא של איציק ויינגרטן ,שמשאיר אותך מרותק, (אם כי הייתי מקצרת קצת את אורך ההצגה.)הממונה –מיכה סלקטר ,משכנע מאוד בתפקידו ה"אפור" ,אחרי גירושיו, געגועיו לבתו שנאלצת לקבל "פחות אבא".מסע להחזרת גופתה של עובדת עלומת שם,בלי זהות,ובלי חיים, שנהרגה בפיגוע בשוק בירושלים,למנוחה אחרונה בכפר מולדתה.
נפתולים עם סיפור של עיתונאי חרוץ (נדב אסולין)שמפרסם את הסיפור ,ומאיים להמשיך,ממסע דילוגים בין ארצות כפור שלג, משחק מצויין גם של אוהד שחר בתור הבוס הישיש, לאה שלנגר אמה של המנוחה. והראל ליסמן ראש המקהלה עם קול שיזמר עוד רבות.
הממונה על משאבי אנוש. הצגה שמשאירה בך עוד הרבה זמן אחרי הצפייה, חומר למחשבה.
שליחותו של הממונה על משאבי אנוש. מחזה עם שירים מאת א.ב. יהושוע
(עפ"י ספרו ),בבימוי איציק וינגרטן, תיאטרון הקאמרי, תל אביב.
מומלץ!
בתמונה: מקהלה במרכז הראל ליסמן.
צילומים: ג'ראר אלון.
https://www.youtube.com/watch?v=MJbBVK4m0Io
