שלושת הספרים שאני אמליץ עליהם הם של הוצאת זיקית,חייבת לציין שאין לי שום קירבה משפחתית או עיסקית להוצאת זיקית, אני אוהדת נלהבת שלהם הודות לחווית קריאה מדהימה חדשה ומרעננת.
אתחיל בהאדון שנפל לים של הרברט קלייד לואיס
הספר מספר על 13 השעות של ג'נטלמן ניו-יורקי הנופל למי האוקיינוס השקט במהלך שייט תענוגות, בגלל מעידה קטנה על כתם שמן.
הספר מרתק ומשקף את העולם הפרטי האישי והסובייקטיבי של כל אדם כשהסיטואציה לכאורה אובייקטיבית וברורה.
יש בספר כמה תובנות שמתאימות מאוד לימים אלו. דוגמא קטנה : היום בכל יציאה שלי מהבית ולכן גם מהקירבה למרחב המוגן, אני חושבת האם בגדי מתאימים לשכיבה על הכביש, או, אם אפגע, בגדי התחתונים ראויים וכו' וכו'. בספר הג'נטלמן מתעסק בהשלת בגדיו החגיגיים כאילו זה הדבר החשוב בעולם.
קראתי את הספר בלי יכולת להפסיק ומאז אני מבינה כל יום מחדש מה זה אומר 13 שעות.
אמשיך בתודה של פבלו קצ'אז'יאן
המספר בתודה מגיע בתוך כלוב עבדים,על ספינה לאי חסר שם..משם הכל גם דמיוני וגם ריאלי מידי.
משום מה חיברתי בין האי הזה לבין עזה ומה שמתרחש שם בבחינת אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים, והרבה פעמים אנחנו לא צריכים לדעת הכל.
קראתי את הספר בימי המלחמה ומאז הוא מתוסרט בראשי ללא הרף.
ואחרון נכון להיום הוא: אני באה משם של אמה רייס
הסופרת מתארת בלשון שווה לכל נפש דרך 23 מכתבים את תולדות חייה מהיום שהיא זוכרת את עצמה ועד שנות העשרים המוקדמות.
אני הזדהיתי עם תחושות הגיבורה כבר בשורות הפתיחה. הספר אנושי עד אימה ומותח. התאהבתי בגיבורת הספר, המחברת. הסוף טוב.
קראתי את הספר בנשימה אחת, אם אתם קוראים ספר אחד בשנה. זה הספר.
ממשיכה לקרוא..
