שירת סרטני הנהר
דליה אוונס
תרגום שאול לוין
הוצאת כנרת זמורה-דביר
מרץ 2020
368 עמ' מודפסים
אחד הספרים המדהימים, המרתקים ,המרגשים , העצמתים והיפיפיים שקראתי. אי אפשר להפסיק ולא רוצים שיגמר . רוצו לקרוא.
שיר הלל לטבע האמיתי , הנידח בו מתקיימים חיי טבע שוקקים של אנפות, אווזי שלג, גחליליות , שחפים ,צדפים ,צומח ביצתי ועוד.
כתיבה עמוקה, מעלפת[עילפון] ונוגעת של תהליך התבגרות לא שגרתי,של ילדה שבעל כורחה שורדת לבד מגיל צעיר בביצות, תיאורי טבע מדהימים ביופיים. לעיתים ממש פיוטי. כל כך יפה ומתואר בחיות כזו עד שדמיינתי סרט מול עיני.{דוגמא לתיאורי טבע בסוף}.
גם מבנה הספר מיוחד. שני צירים בפרקים מתחלפים שנפגשים לסוף מפתיע. סיפור התפתחותה של קאיה במהלך השנים משנת 1952 בהיותה בת 6 ומשפחתה נטשה אותה אחד אחד לשרוד בביצת החוף וסיפור החקירה המעניין מאוד של מות צייס ב-1968.
גם ציור הכריכה מקסים. ויש אפילו את מפת האזור הממחישה את המרחקים.
בברקלי קוב כפר קטן לחופי קרוליינה הצפונית שבדרום ארצות הברית , יש איזור שנקרא ביצת החוף. איזור ביצתי , פראי ושומם המחבר את היבשה והים. שם גם סרטני הנהר שרים.: " זה פשוט אומר רחוק בתוך הטבע איפה שהיצורים עדיין חיים פרא , עדיין מתנהגים כמו יצורים."- דברי אמה של קאיה. המקום הזה הופך למקום הסתרים והמחבוא של קאיה.
קאיה גדלה רוב חייה לבדה. שם בצריף בביצת החוף ניתן להגיע בעיקר בשיט. כבר בהיותה בת שש היא ננטשה ע"י אמה שלא יכלה לסבול יותר את הכאותיו הרצחניות של האב השיכור. אט אט עזבו אותה גם אחיה ואחיותיה הגדולים מאותה סיבה. האחרון שעזב היה גו'די שעוד הספיק ללמד אותה לשרוד בטבע. כמה שנים נשארה עם האב שהיה מביא קצת מקצבת הנכות הצבאית שלו לקניית מצרכים עד שנעלם גם הוא. מחוסר ברירה ומתושייה קאיה החכמה והשורדת למדה להיות עצמאית אך נשארה בודדה. למחייתה הייתה מוכרת צדפות ,מולים ,אויסטרים ודגים מעושנים לקפוצי הצבעוני בחנות הפיתיונות ותחנת הדלק לסירות. האדם היחיד בכפר שהתייחס אליה בכבוד. {באותה תקופה היה עדיין סוג של הפרדה בין שחורים ולבנים.}
אנשי הכפר כינו אותה ילדת הביצות והיו ממציאים עליה סיפורים . הם היו בעלי דעות קדומות בכל הנוגע לה. חברה היחיד היה טייט שהכיר אותה עוד בהיותה ילדה קטנה ולימד אותה קרוא וכתוב כי גם לבית הספר הלכה רק יום אחד ולא עוד מפאת היחס המחפיר של הסביבה. "את רוב מה שידעה למדה מהטבע. הטבע הזין אותה, חינך אותה והגן עליה " היא עקבה אחרי החיים ומורכבויותיהם, והחלה לאסוף ולמיין דברים שמצאה לפי סדרה, סוג ומין שונים. בבגרותו עזב ללימודים גם טייט וקאיה כמעט נשברת. אך רוחה החזקה מחשלת אותה נגד התקרבות נוספת . חוץ מצ'ייס…..
כל כך נקשרתי לדמותה הרגישה , האמיצה ותאבת הדעת שביחד איתה כאבתי את נואשות בדידותה, הבנתי את התשוקה העמוקה להיות שייכת , נאהבת ולזכות בידידות למרות ש"היזקקות לאנשים הסתיימה בכאב."
וכשמוצאים את גופתו של צ'ייס, התושבים חושדים בה…..
הסופרת דליה אוונס, ילידת 1949, בילתה עשרות שנים במדבריות בוצוואנה וזמביה – את רוב חייה העבירה הרחק מבני אדם, קרוב ככל האפשר לבעלי החיים בטבע. לא פלא שיצא תחת ידה ספר מופלא שכזה שאין די מילים לתאר כמה הוא כזה.
מומלץ בכל הלב. אסור להחמיץ.
קטעי טבע לדוגמא
"ובדיוק באותה שנייה הרוח התחזקה,ואלפי עצי דולב צהובים ניתקו ממקור חייהם וזרמו בשמים. עצי שלכת לא צונחים, הם עפים. הם השתהו ושוטטו להם, הזדמנות יחידה להרקיע. הם שיקפו את אור השמש, התערבלו ורפרפו,מפליגים על כנפי הרוח."
" ביצת החוף אינה ביצה רגילה. ביצת החוף היא מרחב של אור, שעשב גדל בו במים, ומים זורמים לתוך שמים. נחלים מתפתלים בזרימה איטית , נושאים איתם את גלגל השמש אל הים, וציפורים ארוכות רגל מתרוממות מהן בחינניות לא צפויה – כאילו לא נבראו לעוף- כשברקע צווחים אלפי אווזי שלג."
הספר נקרא דיגיטלית באדיבות סלונה בשיתוף פעולה עם אתר עברית.
פרק ראשון