בשיעור הזכרנו את ספרו של ניקולס קאר – Is Google Making Us Stupid?
עניין אותי להרחיב על התאוריות שהוא מציג בספר והקשר של זה לעולם המידע/ידע.
קאר טוען בספר שאינטרנט נהיה מקור הידע העיקרי שלנו, זה המקום בו אנחנו מבצעים הכי הרבה את פעולת "הקריאה" שפעם הייתה יותר משוייכת עם ספרים. הוא מציג מחקר הגילה כי אנשים המשתמשים באתרים הציגו סוג של פעילות רפרוף, מקפצים ממקור אחד למשנהו ורק לעתים רחוקות חזרו למקור שהם כבר ביקרו בהם, מספיק להם לבדוק את הכותרת ואת המתווה כדי להבין את המידע. מחברי המחקר הגיעו בסופו של דבר למסקנה כי הקוראים אינם קוראים חומרי אינטרנט באופן שקראו חומרים במדיה מסורתית יותר – וכי האינטרנט מייצר פרדיגמה חדשה של קריאה.
קאר טוען טען כי קריאה מעמיקה היא הדבר הבסיסי בחשיבה עמוקה ויצירת ידע, ואמנם האינטרנט גרם להתייעלות ונגישות של ידע ומידע לקהל הרחב אבל זה משפיע על חווית הלמידה של המוח שלנו. המוח האנושי שונה ממוח של מחשב, אנחנו זוכרים דברים על בסיס יצירת קשרים עם דברים שאנחנו יודעים ומרגישים וזה גם מה שיוצר את הידע אישי, אם אנחנו לא יוצרים קשרים עשירים במוח שלנו אנחנו בעצם לא יוצרים ידע.
בנוסף קאר טוען כי התוכן באינטרנט עלול לעכב משמעותית את יכולת האדם להתרכז בגלל הסחות דעת המרובות שמלוות לעיתים קרובות את התוכן בצורת פרסומות לדוגמא. הוא משווה את האינטרנט עם מערכות ניהול תעשייתיות, שגרמו לעובדים להתלונן שהם מרגישים כמו אוטומט לאחר יישום תהליכי ניהול בשיטת הטיילור.
קאר מסיים בטענה שאף ש- Google וטכנולוגיות אחרות למציאת ידע ובניית ידע עשויים להאיץ תהליכים אנושיים רבים, הם עשויים גם לחסל את הפוטנציאל האנושי ליצירת ידע חדש.
המידע שכתבתי כאן נאסף מכמה מקורות- ויקיפדיה, סיכום הספר, בלוגי דעה על הספר.
נועה
