ההתארגנות לקראת מירוץ חשוב מגיעה לשיא בשלב הכנת הביגוד ומה שמכונה "ערכת ריצה".
ערכה הכוללת את מספר הרץ, הצ'יפ, הביגוד המתאים, הג'לים, מים, איזוטוני, שעון, רצועה, כפפות, כובע, משקפיים, טלפון, ו….   כן, הרשימה עוד ארוכה וכל פרט בה חשוב.
לקראת מרתון טבריה 2015, המרתון הראשון שלי, ישבתי והכנתי רשימה של הדברים ההכרחיים שאסור לי לשכח, כאלה שבלעדיהם המרתון לא יכול להיות מושלם.

נ.ב. לא כלולים ברשימה אבל הכרחיים:

• משפחה תומכת ומפרגנת.
• חברים טובים.
• מלווה צמוד.

להדפיס ולשמור

שמרתי את הרשימה כי מי יודע אוליי ארוץ עוד איזה מרתון. בינתיים, עד שאעשה בה שימוש נוסף לקראת פאריז 2016, קבלו את הרשימה לשימושכם.

שנה אחרי ריצת המרתון שלי, אני יכולה לספר שחווית מסיבת הפסטה הייתה הכל חוץ מחוויה.  הצפיפות והדוחק, אין מספיק פסטה לכולם, העובדה שאוכלים בעמידה , עצם העניין שכל מסיבת הפסטה הזו היא בעצם מסיבת עיתונאים, מביאות אותי להמליץ לחבריי הטובים לוותר על המסיבה.
ובכלל בעניין האוכל, מומלץ להתארגן מראש  עם ארוחת הערב.  לדעת איפה אוכלים ומה אוכלים או להביא את האוכל אתכם.   במקרה של ארוחת ערב במסעדה כדאי להזמין מקום מראש כי יש עוד כמה מאות אם לא אלפים, בדיוק כמוכם, שמחפשים איפה לאכול.

טיפ אחד ממני

תמצאו את האדם האחד שיגיד לכם רגע לפני הזינוק שאתם מסוגלים. שהנה, אתם כבר עושים את זה.

את עינת האוור ממועדון הריצה "רצי המושבות" בבנימינה פגשתי במקרה רגע לפני הזינוק, בדיוק כשכל החששות התיישבו לי על הכתפיים ושאלו מה אני עושה כאן בכלל.  וכשעינת אמרה לי: מה את לא רואה? את כבר עושה את זה…. החששות נעלמו והפרפרים פרשו כנפיים.  כל השאר קרה במשך 5 שעות ו 18 דקות.

בהצלחה לכולם.