לכל ניצול שואה סיפור ייחודי משלו. ספק גדול אם מישהו מאיתנו יהיה מסוגל אי פעם באמת להבין לעומק את הקושי שהאנשים האלה עברו, מעבר למילים שנשמעות מפיהם בעת סיפורם, עד כמה שהן קשות. אנחנו, בוועידת התביעות, מנסים כמה שאפשר להבין את הקושי הזה ולהכיר את הסיפורים האלו, כדי לסייע לניצולי השואה החיים היום בכל רחבי תבל.
שמי אנה, ובמסגרת תפקידי בוועידת התביעות – הפועלת לקבלת פיצויים מממשלת גרמניה להשבת רכוש וסיוע לניצולי השואה וליורשיהם של קורבנות השואה – אני מתשאלת את הניצולים אודות גורלם בזמן אירועי מלחמת העולם השנייה. אני יורדת איתם לפרטי פרטים אודות כל צעד שלהם על ציר הזמן משנת 1939 ועד סיום המלחמה ב-1945, הכל בהתאם לסיפורו של כל ניצול.
ניצולי השואה הם אנשים מיוחדים מאוד, וחלה עלינו החובה לדאוג שיחיו בתנאים הכי טובים ככל שניתן ולנסות להקל על שגרת חייהם. מה שנותן לי השראה ורצון להמשיך ולשמוע את סיפורם שוב ושוב, זו העוצמה הרוחנית והשלווה שלהם כאשר הם מספרים אודות חייהם בתקופה בה הם חוו את הנורא מכל. קשה להאמין, אך חלקם אף מתבדחים תוך כדי השיחות איתי ולפעמים רואים אותי כמישהי שקשה לה יותר מהם להתמודד עם עובדות חייהם.
למרות הרצון הרב שלי ושל חברי לעבודה לעזור להם, לאחרונה עלה בנו החשש שלא נוכל לעשות זאת יותר.
משרדי ארגון ועידת התביעות ממוקמים בשלוש מדינות: ארה"ב, גרמניה וישראל. בתקופה האחרונה, הנהלת ועידת התביעות החלה בתוכנית לצמצום מספר העובדים פה בישראל. עשרות עובדי ועידת התביעות בארץ, ואני ביניהם, עמדנו בפני פיטורים.
מעבר לפרנסתנו, חששנו שניצולי השואה ייפגעו, בין היתר בגלל שיהיה פחות כוח אדם שיוכל לטפל בהם. כיצד הם יוכלו למצוא אוזן קשבת וסבלנית שהם כל כך זקוקים לה, אם על האדם המופקד על תיקיהם יהיה עומס רב? אם יש מקרים משפטיים שזקוקים לטיפול מיומן, אחראי ומעמיק, הרי אלו הם בדיוק המקרים.
כאשר הבנו את עתיד הפגיעה בנו העובדים וחששנו שגם הטיפול בניצולי השואה ייפגע כתוצאה מצמצום מספר העובדים, החלטנו להתאגד והקמנו ועד במסגרת ההסתדרות. הוועד הוקם כדי לדאוג לזכויות שלנו כעובדים, לביטחון התעסוקתי שלנו, אך כל העת חשבנו גם על הניצולים עצמם, שהרי להם מגיע הטיפול המקצועי והמסור ביותר. לטענתנו, אין להוסיף חטא על פשע ולקחת מהניצולים את ההרגשה הנוחה והרגועה אותה הם קיבלו מצוות העובדים הנוכחי, בזמן שהם מנסים לקבל פיצוי בגין סבלם. אסור לשכוח שלמטרות האלה הוקמה ועידת התביעות.
ההחלטה להצטרף לוועד הפעולה של ההסתדרות בוועידת התביעות הגיעה לאחר שאני וחברי הבנו כי כיחידים אין בידינו את הכלים הנחוצים להתמודד מול ההנהלה ויוזמת הפיטורים שלה. ללא הצטרפות להסתדרות, כל עובדי ועידת התביעות היו נותרים לבדם וללא ייצוג מקצועי שהיה נחוץ על מנת לגרום להנהלה לדבר על הדברים עמנו ולא להתעלם מעמדותינו.
עמדו לצדנו נציג האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, שלומי נמירובסקי ועו"ד גיא רוטנברג, רכז איגוד מקצועי במרחב ת"א יפו בהסתדרות. שניהם גילו יעילות רבה בסיוע במאבק שלנו, ולכל פעולה מצד ההנהלה באה תגובה מיידית מצדם.
נכון לעכשיו, ההנהלה הסכימה להשהות את הליך הפיטורים, לא תבצע אותו באופן חד צדדית כפי שתוכנן ותיכנס עמנו למו"מ, הכל לאחר התערבותם של נציגי ההסתדרות. המקצועיות שלהם בולטת בין היתר בידע משפטי מעמיק ובמציאת הכלים הנכונים לצורך טיפול בכל שאלה ושאלה. שום עניין ושום חשש לא נלקחו כמובן מאליו על ידיהם.
כשפנינו להקמת ועד, ביקשנו להחזיר לעצמנו את תחושת הביטחון במקום העבודה, ואת האמונה בערך העצמי שלנו, לצד שימור הטיפול המסור בניצולי השואה. אלמלא ההצטרפות שלנו להסתדרות, שום הישג בהליך של הגנה על זכויותינו כעובדים וזכויות הניצולים, לא היה נקצר.
אנה קייסר, עו"ד, היא ממקימי ועד העובדים בוועידת התביעות













