רעפים חופפים רופפים – עוגת תפוחי עץ

הבוקר, מגיע אלינו הביתה, לביקור הכרות, המחנך החדש מהתיכון החדש של המתבגרת. אפיתי עוגה.
את עוגת תפוחי העץ שלי, הקלה, הטעימה שאם יש טעם לבית, זה הטעם. עוגת תפוחי עץ ברעפים חופפים ורופפים.

אני אשמח להגיע אליכם לביקור והכרות, אומר לי בטלפון המחנך החדש של בתי המתבגרת.

מה זאת אומרת? אני תמהה, אלינו הביתה? כן, הוא עונה ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה בה מורה הציע לבוא אלינו הביתה, ככה להיכרות.

ועוד הוא מוסיף ומספר על עצמו, על כך שהוא מהקיבוץ הסמוך, אב לשני בנים קטנים ושיש לו תואר בספרות והסטוריה.

טוב, פה כבר חייכתי חיוך גדול. מורה לספרות. אפשר שלא להתאהב דרך הטלפון?

העוגה עלי, אמרתי לו, בוא בשמחה.

גזר? תחרה? שיבולת שועל? שוקולד? לא, פה מתאים משהו שאני שוחה בו. שאני אופה אותו בעיניים עצומות. עוגה כזו שזורים עליה סוכר וקינמון ביד רחבה ,שמפזרים עליה אגוזים קצוצים, שמורכבת מרעפי תפוחי עץ.

שיש לה טעם חמוץ וגם מתוק, שהבצק מעל עוטף אותה כמו שמיכת פיקה בשנת צהריים בקיץ, וכשקמים ממנה, הלומי שינה וחום, ורק פרוסות אבטיח מרוות את הגרון הצמא, נשארים על הצוואר סימני ריבועים של השמיכה.

עוגת תפוחי עץ.

קלה.

טעימה.

עם גלידת וניל בקיץ.

מחוממת קלות בחורף עם סיידר חם.

עוגת תפוחי העץ שלי.

המצרכים:

4 תפוחי עץ ירוקים חמוצים

כף סוכר וקינמון

אגוזי מלך קצוצים

כוס קמח

אבקת אפייה

כוס סוכר

3 ביצים

חצי כוס שמן

כף תמצית וניל

מעט חלב

אופן ההכנה:

מחממים תנור לחום של 170 מעלות.

פורסים דק את תפוחי העץ, ומסדרים ברעפים חופפים בתבנית משומנת. על התפוחים זורים כף סוכר, כף קינמון, ועם היד ככה, כאילו אתם מפזרים זרעים בשדה, בתנועה רחבה,  אגוזי מלך קצוצים.

רעפים של תפוחי עץ

מערבבים בקערה את כל שאר החומרים, כוס קמח, אבקת אפייה, כוס סוכר, 3 ביצים, חצי כוס שמן, תמצית וניל  ומעט חלב. התערובת הופכת לבלילה מעט סמיכה.

תערובת עוגה

שופכים ומכסים בתערובת את תפוחי העץ. התערובת מכסה וגם נספגת ותיתן לתפוחים את הלחות הדרושה להם.

בצק על תפוחים

מכניסים לתנור חם 170 מעלות 35-40 דקות.

בבית, מתפשט בינתיים ריח של קינמון שהוא אחד הריחות המבושמים בעולם.

ריח של ארונות מטבח מלאים בתבלינים.

ריח של שולחן עץ בבית גדול.

ריח של דלת רשת נפתחת לחצר.

ריח וניל.

מכבים את התנור. מוציאים להתקרר על רשת. ומחכים. אם אפשר. אני לא יכולה.

אוכלת ככה, את העוגה הרותחת.

מעבירה את התפוחים החמים, את הקינמון המתפשט מצד לצד עם הלשון, ממלאה פנים לחי אחת, ואחר כך, פנים לחי שנייה, נושפת החוצה ופנימה, דגה עם קצה המזלג רעף תפוח ועוד אחד, מרחוק, הד אגוזים גרוסים. וקינמון.

בתיאבון.

פרוסת עוגה

 

יעלי כרמי
מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה אישית, לכתיבה ברשת ובמדיה החברתית, סיפורים ממגירת הזיכרונות, ליצירת בלוג - 'בלוג משלך', ותוכן אישי- שיווקי באמצעות סיפור. יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. בעלת סדרת הרצאות 'מילים רבות יופי' בנושאי אהבה, טעמים וריחות, בתים וגעגועים.ילידת 1964, אמא למעין ונועה, גרה בקיבוץ הזורע, עם ע., בן זוגי האהוב. הבלוג שלי בסלונה נתן לי במה לכתיבה, להבעה וכך יצרתי לי מקום ומומחיות בעולם. אני מאמינה שכל אשה צריכה בלוג משלה. מקום בו היא תוכל לכתוב, להשפיע, לשתף, להשתייך לקהילה, ולהשמיע את קולה. אני אוהבת שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, שירים עבריים, לחם עם חמאה, שוקולד בטעם תפוז, וקשה לי לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה. אני מזמינה את כולן לסדנאות הכתיבה ומתרגשת עם כל בלוג חדש שפותחת אחת התלמידות שלי. הבלוג שלי שינה את חיי, ואני יודעת, שהוא ישנה גם את חייכן. בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך.