רק בגיל אוטאוטו שבעים (יהיה מי שיכתוב לי שזה עוד לא הכי זקנה שבעולם. אז נכון, יש מי שזקן יותר, אבל תחשבו כמה יש שדווקא יותר צעירים) אני מגלה משהו שכבר 50 שנה שאני טועה לגביו, ורק בגדול, יום בא ויום הולך:
חשבתי שאני צריכה להסביר למאהב האהוב שלי, שוב ושוב עד שזה ישקע, שאורגזמה זה מעולה, אבל הרבה יותר חשובים לי עונג והתענגות.
בסוף מה מסתבר? הוא בכלל לא חושב עלי כשהוא עושה כל מאמץ אפשרי כדי שאגיע לאורגזמה, הוא חשב על עצמו! איך? הוא נהנה, הוא מתרגש כשמתרגשת עלי אורגזמה, הוא זה שהיא חשובה לו. הוא עושה את זה בשבילו! כל ההסברים שלי היו, כך מסתבר, כל כך בבנקט שקשה לתאר.
אז אני חושבת על עצמי כשאני מדברת עם אהובי, והוא? הוא חושב דווקא על עצמו! מה משונה בזה? שום דבר, פשוט כלום. זה הדבר הכי אנושי והכי הגיוני בעולם שסוף סוף גיליתי, רגע לפני 70.
