יפה הוא המדבר (מתוך: הנסיך הקטן/ א.דה סנט אכזופרי)
…."תמיד אהבתי את המדבר. אתה יושב לך על גבעת חול. אינך רואה דבר ודבר אינך שומע.
ואף על פי כן, משהו טמיר קורן ומאיר בדממה.
סוד יופיו של המדבר – העיר הנסיך הקטן – שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים".
זו השנה השנייה שאנחנו נוסעות יחד למדבר.
לפני זה נסענו לצפון אבל זה לא היה אותו הדבר.
יש במדבר משהו אחר – חשוף, שקט, יפה כל כך ובהיר, יש תחושה של מרחב אינסופי שמאפשר לנשום נשימות אחרות, עמוקות יותר.
מיכל אוהבת שאין שם קליטה ושאף אחד לא צריך ממנה שום דבר, ומיכל השניה אומרת שזה טונות של אבק, אבל הכי נקי שיש.
לדנה, המדבר מנקה את הנשמה ומגרד לה את הג'יפה החוצה, וטום אומרת שאצלה זו השלווה והחיצוניות שמשתקפת פנימה.
דליה אומרת שהמדבר נטול מסיחי דעת ומאפשר שיקוף חומל של הבתוך, ושם בפרופורציה את כל הדרמה, ורונית שמגיעה אלינו מבוסטון הקרה, אוהבת את חומו של המדבר ואומרת שזה מחדד לה את החיים.
עבור גבי זו חזרה למקור ולבסיס, ואצל אורנה זה החיבור לטבע שאינו ניתן להסבר, ומשהו שם שמצליח להוציא בצורה טבעית את המכאובים, השמחות והתהיות.
שם, בסוף שבוע הזה אנחנו חשופות, מדברות על הכל, מפרקות את החיים לגורמים ומרכיבות אותו חזרה לאט לאט כמו פאזל.
הן ירקות השורש שלי, ועבורי הם החיים עצמם.
גדלנו יחד אי שם בקרית אונו, שהייתה אז כפר קטן, לא היו סמארטפונים, מחשבים או מדיות חברתיות, אנחנו היינו הרשת החברתית של עצמנו, וזה היה אחר וטוב.
במהלך השנים נפרדו דרכנו, אבל מסתבר שהלב זוכר ומשיב עצמו לאן שהוא שייך ולאן שטוב לו.
לפני ארבע שנים נפגשנו שוב ומאז אנחנו ביחד ומתגעגעות אחת לשניה כל הזמן.
כשמסתיים הסופ"ש במדבר אנחנו מזמינות כבר לשנה הבאה, ומתכננות יחד את המפגש הבא .
אנחנו, כמו שמיכל אומרת בטיול שנתי מתמיד , צוחקות יחד על הכל, יש גם לא מעט דמעות, אבל בעיקר יש אהבה ענקית ומחבקת.
החיבור ביננו הזכיר לי את המתכון המופלא הזה – ראגו עדשים שחורות וירקות שורש ביין אדום.
קצת על עדשים שחורות וחשיבותן:
עדשים שחורות שייכות משפחת הקטניות, כאשר הן מקור מעולה לחלבון צמחי ולכן מהוות מרכיב תזונתי חשוב לספורטאים ולאנשים צמחוניים.
אינדקס גליקמי של עדשים שחורות הינו סביב 30 בסולם של 0 עד 100 ולכן העדשים מהוות מרכיב תזונתי חשוב עבור אנשים סוכרתיים, היות והן שומרות רמת סוכרים מאונזנת לאורך שעות רבות.
בזכות תהליך עיכול איטי של העדשים הן מקנות תחושת שובע לאורך שעות רבות.
עדשים שחורות כמעט ונטולות שומן בעלות ערך קלורי נמוך והן מכילות כמויות גדלות של מרכיבים תזונתיים ובהם נוגדי חמצון השומרים על גופנו מפני תחלואים ותהליכי הזדקנות מוקדמת.
אז מה צריך:
1/4 כוס שמן
1 בצל אדום חתוך לקוביות קטנות
1 פלפל חריף, נקי מגרעינים וקצוץ
2 גזרים חתוכים לקוביות קטנות
1 שורש לסלרי, קלוף וחתוך לקוביות קטנות
2 שורשי פטרוזיליה קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
1 כרישה (החלק הלבן בלבד) חתוכה לקוביות
1 ראש שום שלם
2 כוסות עדשים שחורות, מושרות שעה במים רותחים
מלח, פלפל שחור גרוס
כוס וחצי יין אדום יבש
500 גרם פטריות שמפיון חתוכות
4 פטריות פורטבלו, ללא הרגלים חתוכות לרצועות
2 כפות עלי תימין מופרדים מהגבעולים
איך מכינים:
– מחממים בסיר כבד את שמן הזית, מוסיפים את כל הירקות פרט לפטריות ולתימין, ומטגנים 10 דרות תוך ערבוב מדי פעם.
– מסננים את העדשים ומוסיפים לסיר. מתבלים במלח ופלפל.
– מוסיפים את היין ומביאים לרתיחה. מכסים, מבשלים על להבה נמוכה במשך שעה.
– מוסיפים את שני סוגי הפטריות והתימין, מכסים ומבשלים עוד רבע שעה עד שהרוטב מסמיך.
מגישים חם.
נפלא להגיש על אורז או פירה.
בתיאבון!!
