בו בזמן שמכונת התעמולה הפלסטינאית עובדת ומביאה תוצאות מצוינות, אנחנו לא מצליחים להיות מובנים כלפי העולם – בגלל ניגודי הדעות והחופש השוררים אצלנו. כך קורה שעמי העולם נוטים לאמץ גישות של הישראלים המאשימים את עצמם במצב ובאים בדרישות בעיקר אל עצמם. אנשים אחראים וטובים אלו, מביאים עלינו בעצם אסון, שכן אנחנו נוחלים תבוסות הרות גורל בזירה הבינלאומית, שהופכת להיות עוינת לישראל!
אנו העם הכי תרבותי והמעודן שיש, יחסית לעמי המזרח התיכון – אבל לא נותנים לנו להיות כאלה ולחיות – כל הזמן מתנכלים לנו ומתנפלים עלינו.
אנחנו לא מכחישים כיבוש! פשוט עמי העולם מסרבים לגלות הבנה של המצב. אנחנו לא החלטנו לכבוש שום שטח, תמיד רצינו שלום. בעל כורחנו כבשנו שטחים של הערבים שניסו כל פעם מחדש להשמיד אותנו ולא היו מוכנים בשום אופן להשלים עם קיומנו באזור. הדברים הגיעו לקיצוניות כזאת, שערב מלחמת יום כיפור פחדנו לתקוף כפעולה מנע נגד ההפתעה הקטלנית שמצרים וסוריה הכינו לנו, מפני שאז ידידתנו הגדולה, ארה"ב, הייתה מאשימה אותנו בתוקפנות! למרות ההיסטוריה הארוכה של עמי ערב והפלסטינאים, של ניסיון להשמיד אותנו, כל העולם בא אלינו בטענות על שאיננו מוכנים לבטוח בהם ולהחזיר להם את השטחים כולם. להם לא ממש משנה, שהדבר מעמיד בסכנה את עצם קיומנו, כי יכולת ההגנה שלנו, במקרה כזה, תרד באופן דרסטי! העולם מנצל את היותנו עם מוסרי, שמאמין בטוב – ומנסה בכל כוחו לשכנע אותנו להיכנס לגוב האריות – שהרי הם לא יפגעו מזה. מבחינתם זה הפיתרון האידיאלי לבעיה הפלסטינאית, שהרי הם מנסים להיות צדיקים גדולים על חשבון היהודים – שמאז ומתמיד היו בעיניהם קרבן הכרחי. כל ההיסטוריה של היהודים בעולם רצופה ברדיפה, בגירושים, בפוגרומים. היהודים נאלצו בכל הדורות לתת אמון בעמי העולם, למרות שכל פעם מחדש הוכיחו אלו, שהם בעצם רוצים רק לנצל את היהודים ושונאים אותנו.
העם היהודי ניסה לרצות את השכנים הערבים והביא לאזור, כמו בכל מקום שאליו הגיעה פריחה וקידמה, שהיו מאפשרים לשכנינו הערבים לשפר את רמת חייהם. אבל כל שעניין את הערבים היה רק פנאטיות ופנטזיות של דת, גדולה היסטורית וכוח. שלא כעמים, דוגמת גרמניה ויפאן, שאחרי שהובסו במלחמות וכמעט הושמדו, הצליחו לשקם את עצמם, לא דרך כוח צבאי, אלא באמצעות שיתוף פעולה ומאמץ להשתקם, הערבים תמי מתבכיינים וטוענים להיותם קרבן, בלי כל ניסיון לעזור לעצמם.
בראיון לטלוויזיה האירופית, מלומד, היסטוריון ישראלי הותקף בידי איש הטלוויזיה פולני, שטען שאולי ליהודים פשוט לא מתאים לחיות במזרח התיכון, כי זה לא המקום בשבילם. "אצלכם, בפולין כבר ניסינו לחיות", ענה לו הישראלי…
אלו שמטילים עלינו חרם בארה"ב, שוכחים שמדינת ישראל קמה בתקופת הקאובוים, שאז האקדח שלט ואנו, שעמי ערב ניסו להשמיד אותנו, נלחמנו על חיינו ויכולנו להם. היום, הדור החדש, חושב שהכול היה פעם כזה מסודר, עם חוקים ולא מעלה בדעתו ששררו פה תנאי ג'ונגל של ממש.
האמריקנים שכחו שהם גזלו את הארץ הטובה שלהם מידי האינדיאנים, שממש הושמדו בימי הקאובוים וגם מידי המקסיקנים שנשארו מרוששים!
אנו נאלצים היום להגן על מעשים שעשינו בכדי להגן על חיינו – תוך כדי כך שהעולם מתעלם בכלל ממה שהצד השני עשה. בדיוק כמו שהדיווחים היום בכלי התקשורת הם תמיד על התגובה הישראלית לטרור, תוך התעלמות מהטרור הפלסטינאי נגדנו!
בזמנו, כשהדברים היו עוד טריים, האמריקנים ורבים מעמי העולם, ראו בארץ ישראל נס של ממש – של עם גיבור ונאור – היום, דומה שנשכח הכול! עם הזמן הרעל של הגישה המתבכיינת הפלסטינאית, הצליח לחלחל לכל פינות העולם.
הלא יאמן קורה היום בכל פינות העולם. דרום אפריקה מחליטה להעמיד לדין קצינים ומפקדים ישראלים על פרשת מרמרה. הם הפכו להיות נושאי דגל העדינות והרבות. והרי ראינו את העם הדרום אפריקני הברברי במשחקי האולימפיאדה. עם שהוא צבוע לא רק כלפי חוץ, אלא גם כלפי פנים! הם מאשימים אותנו באפרטהייד. האפרטהייד קם מתוך הרגשת עליונות של הלבנים בדרום אפריקה ואילו הצעדים שאנו נוקטים בישראל נגד הפלסטינאים, באו מתוך הגנה עצמית מפני הטרור שאיים עלינו!
אני רק מנסה לדמיין לעצמי תסריט שהם היו נמצאים במצב של מדינת ישראל. שפולשים זרים באים בספינות לתוך מדינתם, כדי להשליט שם את החוקים והנהלים שלדעתם ראויים יותר! בעצם אני אפילו לא רוצה לדמיין לעצמי מה היה קורה אז… מספיק לי לראות כיצד צרפת מגיבה על הטרור נגדה, איך היא מפציצה בלי שום אבחנה אזורים נרחבים בסוריה!
