במחזוריות כזו או אחרת העולם העסקי חווה ומורגל במשברים, המאיימים לחסלו.
ובכל זאת הפעם נדמה לי יש הבדל עצום – ומעולם לפני כן לא חווה העולם העסקי פגיעה כל כך אנושה ודרמטית, כמו זו שמביאה איתה הקורונה, ולו רק מעצם העובדה שמדובר בפגיעה חברתית – עסקית עולמית, ולא פגיעה מקומית.
ענפי מסחר רבים משותקים, בעלי עסקים רבים נותרו חסרי מעש, חסרי תעסוקה, חסרי לקוחות והם חשים התרסקות קולוסאלית.
אם במלחמות השונות, שפקדו את מדינת ישראל, הוקמו מטות מתנדבים ומוקדי סיוע, שעזרו ותמכו בעורף החברתי, וכחברה הפעילות הוולונטרית שלנו צמחה, והשפיעה גם על החוסן העסקי. הרגשנו חשובים. כי היינו מעורבים בעשיה כזו או אחרת, הרי שעכשיו הבידוד / סגר שנכפו על כולנו גורמים לנו להשאב לדיכאון, להרגיש מיותרים וחסרי מעש.
כולנו ספונים בבתים / בחדרים סגורים מבוהלים מול הטלויזיה, מפלס הדאגה והחרדה עולה, משעמם לנו, ואנחנו מרגישים מיותרים. המורל האישי, החברתי והלאומי שלנו בשפל, שאני לפחות לא זוכרת כמותו.
ההתכנסות לתוך עצמנו מרוששת אותנו כחברה ומחלישה אותנו כפרטים.
אז מה עושים?
כל בעל עסק מבין שהפגיעה בשגרת החיים ובפעילות העסקית מחייבים הערכות אחרת – ביצוע שינויים במבנה ובהתנהלות העסקית.
כדאי לפנות את הזמן וחוסר המעש ל – להמשך קריאה