קוראים לזה תרבות בקטנה…

 אז מה היה לי בשבועיים החולפים?

ספרות

קראתי את ספרה המרגש/ הכתוב מסקרן והמרתק של הסופרת תמי בצלאלי "תישארי"

אכן נשארתי איתו מדי יום כשבועיים, רכשתי אותו באתר "עברית" וקראתי בטאבלט שלי בשבילי זה חידוש והפורמט הדיגיטלי לקריאה הולך להיות המגרש שלי לשנים הבאות.

קולנוע

ראיתי בפעם השנייה את הסרט "זרים מושלמים" של פאולו ג'נובזה.

בפעם השנייה נהניתי כפול. הצלחתי להתרכז בדברים אחרים ולקלוט ניואנסים שלא נתתי את דעתי עליהם בפעם הראשונה.

סרט שעניינו עוסק בעיקר במערכות יחסים שמתרחשות בנקודה אחת בבית חברים, מסביב לשולחן ארוחת ערב של "חברה" שבאו גם לראות את ליקוי החמה.

 הרעיון של ניידים פתוחים אכן משחק רציני מדי לחיים שלנו ,הרי במפגש מהסוג הזה כל אחד/אחת מאיתנו מציג/גה את הנהדרות שלו/שלה ושל הזוגיות.

סרט נוסף שראיתי בנוכחות הבימאית מייסלון חמוד בשם "לא פה לא שם" מפיק:שלומי אלקבץ

סרט המביא את סיפורן של שלוש  פלסטיניות שמורדות בחברה פטריארכלית ומחפשות חופש.

סרט ישראלי שהעביר לי אינפורמציה שלא ידעתי עליה, מציאות של ערביות פלסטינאיות בעולם העכשווי.

3 נשים מגוונות שחיות בעולם משולב של הבית והערכים עליהם הן גדלות, מול העולם המודרני שהן משתלבות בו מבחירה . הקונפליקט בין שני העולמות בולט בסרט ומסקרן.

 ליהוק מעולה,משחק מצויין, בימוי ותסריט מצויינים.

סרט שנשאר במחשבות אחרי שרואים אותו.

סיור רחוב

נסענו בשבת האחרונה לדרום תל אביב, לא היו לנו יעדים ברורים.

זרמנו לפלורנטין שהוא רחוב ה"גרפיטיז" , בחוויה האישית שלי התהלכנו בתוך מוזיאון רחוב ענק שכל חתיכת גרפיטי עושה עניין בפני עצמה.

17156101_10155122370264185_3697797422292300481_n

17103298_10155122370269185_5059331018309044823_n

17191454_10155122536764185_7832357913470790494_n

17190357_10155129190884185_1530534245181035807_n

בסוף רח' פלורנטין בואנו לאברבנאל ימינה

 שוכנות להן שתי גלריות מדליקות שהן קשורות גם בקטע המשפחתי.

פחות מאלף שמנהל אותה הבעל אלי אדרי

הרעיון שכל ציור או דבר אומנות שבגלריה לא עולה את מחיר האלף דולר.

https://www.facebook.com/less1000/

וממול ארטימסיה השייכת לאשתו של אלי אדרי לימור זהר שביט והשותפות מעין גולדמן ונירה שלימוביץ' שמנהלת את הגלריה.

גלרייה מיוחדת שמציגה עבודות נשים בלבד.

בגלרייה מעבר לאומנות המוצגת מתרחשים מפגשים מאד יצירתיים ואפשר לעקוב אחריהם ברשת.

https://www.facebook.com/Artemisiagallery/

17202736_10155124957019185_2807265199475790795_n 17201394_10155124957459185_5951563775270975446_n 17264446_10155124956759185_7712020329175233606_n

אברהם הוסטל תל-אביב.- מקום ללון בו וגם מקום לבלות בו.

לפני שנה דואר ישראל שהיה ממוקם ברח' לבונטין בתל-אביב הפך להוסטל שהוא בין אכסניה למלון.

הגעתי אליו מהרשת בזמן שחיפשתי מסיבה שתתאים לי ולחברותיי.

מסתבר שההוסטל מדליק ומתוחזק היטב.

אני בטוחה שאלון בו עם בן זוגי לחיים, המחירים סבירים, אין יותר מדי פינוקים אבל גם לא חסר דבר.

לדמות שלי מאד מתאים יש מקלחת ושרותים בחדר, מיטה נקייה, לכמה מהחדרים יש גם טלוויזיה.

מסתבר שיש בו המון מסיבות והופעות בקומה מס' 1 שהיא מדליקה לארועים.

היינו במסיבת פורים שכללה די ג'יי +שלוש הופעות חיות היה מעל ומעבר.

הקהל מתורבת נהננו מכל דקה.

17264478_10155127192864185_5095093941847544700_n

על הגג של אברהם הוסטל תל-אביב קצת לפני שהתחלנו לרקוד.

https://abrahamhostels.com/tel-aviv/he/

 

בית אליאנס – מקום ליוצרים צעירים בירושלים

 מי שמכירות אותי אני לא הולכת באותה דרך עוד פעם אם ניתן… סיימנו את הסידורים בירושלים ובדרך לאוטו שחנה בחנה וסע קפצנו לשוק מחנהיודה ואז לרכבת הקלה והביתה.

 אמהמה… אמרתי לדויד בא נחתוך מפה מהחניון של השוק שעברתי דרכו מס פעמים (בערב בדרך כלל )וניפול ישר לתוך ההמולה של השוק.

במקום לעשות את הסיבוב של זה מהבורקאס עם התרד והביצה… וזה עם הגרעינים והתערובת לאורז שתוקע לי חופן של 100 קלוריות בקטנה שזה רק טעימה..

הקיצר חתכנו ושנייה לפני שהגענו לפתח הזה שזורק אותנו לשוק אני רואה משמאלי מדרגות,בניין מתקלף,דלתות ענק ירוקות, כתוב בית אליאנס ובית ליוצרים צעירים.

17098456_10155114731704185_4243829322803578708_n

17190781_10155114731719185_1677835398734309561_n

זהו אני כבר לא נושמת אומרת לדויד: ממי אני רצה פנימה תבוא או חכה מה שבא לך.
אני נגנבת מהמראה המתקלף של הבניין שמסקרן אותי מרגע לרגע יותר ויותר.
קוראת מודעות, מתרשמת, מתעדת.
הכל פתוח אף אחד לא חוסם אותי נהפוך הוא.
אחרי שקראתי בשלט שהבניין הזה כרגע ניתן ליוצרים ירושלמים ולו רק שיחזרו העירה ויצרו בירושלים.
ואז פגשתי את אחת הצעירות שבסבלנות רבה סיפרה שהבניין נמכר ליזמים שהולכים להקים מלון … ישר אמרתי: למה מלון???

ועד שישיגו את כל האישורים להקמתו הקצו את הבניין ליצירה וליוצרים צעירים.
יש בבניין המון פעילויות וגם ללא עלות.
שווה לדעת.
אחלה לוקיישן לצילומים.
לא רציתי לגלות התקמצנתי אבל לא יכולה לשמור בבטן זה משמין אותי הסודות…
קצת גאווה! אמרתי לבחורה נדמה לי שזה היה בית ספר בצרפתית? אמרה לי:יפה!!!
כל הכבוד שאת יודעת את זה!

תהנו אירית.

אירית דגמי - אשה בגיל השלישי.
כששואלות אותי איך התחלתי את העסק שלי "העגילים של אירית דגמי", אני מספרת שאני אשה כזו שהחלומות שלה מגשימים אותה.​את סוג העגיל הזה עם שלושת המרקיזות משובצות בשלל צבעים אני עונדת מעל עשור.פה ושם חברות ביקשו שאכין גם להן וזה התנהל כעגילי אירית והחברות שלה.​יום אחד העלתי פוסט לפיסבוק שלי וסיפרתי על העגילים.​הפוסט יצר עניין ונשים החלו להתעניין בעגילים ושאלו אם אני מוכרת? אמרתי כן.​ומאז הכל היסטוריה.​אני נשאלת למה דווקא הצורה הזו ולמה רק את הצורה הזו אני משבצת ומוכרת?​התשובה שלי:​יש משהו בנפילה הזו של שלושת המרקיזות שצורתן כצורת עלים,ומניסיוני גיליתי שהדגם הזה מחמיא לכל אשה שעונדת אותם ונראה כאילו עיצבו אותם רק בשבילה.