"ציפורלה" הסרט של מיכל כהן-בתפקיד עצמם

 

השקט הזה.הקהל יושב בהלם מהופנט אחרי הסרט אומר הכל

הכתוביות רצות על המסך.חשך ואפאחד לא זז.כל באי האולם מסרבים להתנתק מהסרט המופלא הזה.
ככה מאושרים היינו אחרי

 
"ציפורלה "סרט דוקומנטרי שיוצא מהלב,הדקויות,המרכיבים,חווית החיבור האותנטית,האינטימית
"ציפורלה"-אנסמבל של חברי נפש ושחקנים מוכשרים ומיוחדים יוצרים תיאטרון עצמאי,מצחיק,נוגע,מרגש,עצוב
לאחר שכבשו את תל אביב ב12 שנה האחרונות הם פורצים גבולות וכובשים את ניו יורק
העולם הגדול גם נשבה בקסם החבורה מלאת הכריזמה
החיים תובעים שינויים והחבורה מתבוננת נכוחה באומץ במה שקורה,מדברת על הכל ביושר ובכנות
העבודה בתוך הקבוצה כמו סדנה לחיים
גם כשהאחד מרגיש נטוש ובודד הוא מדבר בפתיחות למול כולם והם עוטפים,מקשיבים
משפחה כן בוחרים.מעגל קרוב ותומך של נשמות שעושות יחד דרך ובסופו של יום מה אם לא "הדרך"
היחד,היצירה,האהבה
למול העקרונות,חברות ארוכת הזמן,השאיפות,ההתמודדות עם היצר,היצירה,היחד,תשוקת מימוש הלבד
המבט של מיכל כהן ישיר ונקי ומכניס אותנו ללב הנפשות
אפרת אביב,דאנה איבגי,לוטוס אתרוג,דודו גולן,עמרי דורון,תומר נהיר-פטלוק,בן פרי,גל פרידמן,רותם קינן,תמרה קליינגון
כמה כישרון
בדיוק טוב לקראת אלול כשבתמוז הרותח  כבר נושב הסתו
א ל  ת ח מ י צ ו
 
השחקנים הם עצמם.הם לא "משחקים" את תפקיד עצמם
הצופה מרגיש חלק מהמתרחש,כואב,צוחק,דומע
אח כמה שהתענגנו
בכולנו,בי בכל אופן יש קצת ציפורלה…התשוקה להיות שייך לגמרי.לחיות ביחד,במעין קומונה מכילה ותומכת הן בעבודה,הן בחיים
צרור תלתלים,דשא,חברותא
החבורה הזאת נון סטופ יחד.באמת יחד.דרך המצלמה הרגישה של מיכל אפשר להרגיש את החברות.יש משהו כה מסקרן בביחד שלהם
אחרי יום עבודה מתיש הם הולכים לשתות יחד.הם עושים ה כ ל יחד.
השיטה השיוויונית שהם עצמם יצרו,עם הזמן מאפשרת לכל אחד לבלוט יותר במה שהוא טוב במיוחד אבל כולם למען כולם
אורית זמיר המפיקה ומיכל כהן הבמאית העמידו מצלמה והאנשים-שחקנים-משפחה…גורל.מספרים לנו סיפור בכנות וכישרון יוצאי דופן
ביכולת ביטוי מופלאה מרתקת וחודרת עמוק ואתה מאמין להם,נשאב וקצת צובטת ההחמצה,טעם של קרטון לרגע בפה,למה אני לא שם?
אין עוד ציפורלה…או כמו..הם המציאו את עצמם.לא ניתן לחקות או ללדת..חברותא כזאת
חבורה רצינית,עובדים לעומק.סיימו "כיתה "של 3 שנים בניסן נתיב.ידעו שהם רוצים וירצו להמשיך יחד,להתפתח,ליצור,לגדול,לחיות ובמקום לחכות לאיזה אודישן
הם יצרו את עצמם.למעלה מעשור עושים לעצמם.כותבים,משחקים,מופיעים,משווקים,הכל
הסרט המרגש ומרתק מלא רגעי הומור עצמי,כנות ועצב מכניס אותנו הצופים פנימה,לבטן,ללב,אפשר לטעום,להרגיש,להיות חלק
הסרט הזה הוא הרבה מעבר על להציץ במאחורי הקלעים,הוא מדבר על ללכת אחרי החלום שלי
לחיות את החלום שלי
קצת סרט עלינו.על החיים של כולנו.על בחירות,על וויתורים."אם לא אעשה את זה עכשיו אולי  כבר לא אעשה"…מי לא מכיר את המקום הזה?
"בתפקיד עצמם" -החיים עצמם

עם טעם מתוק וקצת עצוב הלכנו להתחיל לחגוג יומולדת
הסרט הזה כמו מתנה ללב
הדינמיקה,השיח האינטימי,העור חשוף
כנות, חברות  אמת ,עבודה קשה סיזיפית,משיכה גם מינית שמתועלת ליצירה,סדנאות עבודה,דינמיקה ומה לא
כאן ועכשיו.סרט על הוויה בהווה,חיים נרקמים לנו מול העיניים ב80 דקות של ענג צרוף
אין מנהיג,כולם עם כולם,הרוב קובע-ה"שיטה הזאת,כמו קיבוץ קטן מבחירה הפכה לי את הבטן
זה לא ממש סרט או משחק אלו תמונות חיים מרתקות
ב"תפקיד עצמם"-החיים עצמם
אסור להחמיץ
סינמטק תל אביב