פרשת הזמר העלתה על האג'נדה החברתית שלל נושאים מורכבים, רחבים הרבה יותר. זה כבר מזמן לא רק אייל גולן ומה שהיה שם. (אני מעדיפה לא בדיוק לדעת מה היה שם…)
מה שעולה ופורח כשיח חברתי לכאורה לגיטימי הוא "אשמת ההורים". ואפילו עד כדי מתן פטור מוסרי לזמר (!) שחולל ביודעין תום נעורים, גם אם משפטית זה יתגלה כחוקי איכשהו.
מצקצקי הלשון שמעזים להעביר ביקורת על הבנות ועל הוריהן טועים בראותם את המציאות כשחור לבן.
המציאות כבר מזמן הרבה יותר מורכבת, מתעתעת ומאתגרת, מאשר לפני עשרים או שלושים שנה, כשלא היה אינטרנט והטכנולוגיה האנלוגית כיכבה. כמה קל היה אז (יחסית) לגדל בני נוער.
מרגיזים במיוחד אותם אנשים מתנשאים המעבירים ביקורת על ההורים של הנערות. כמה ממיטב "פניניהם":
" איזה הורה לא יודע מה הבת שלו עושה?"
"איזה הורה לא יודע עם מי הבת שלו מסתובבת?"
"איזה הורה לא יודע מתי הבת שלו מתכוונת לחזור מבילוי?"
"איזה הורה לא יודע שהבת שלו מעשנת חשיש?"
תתפלאו! זה קורה ויקרה להורים טובים מאוד!
מי אתם, אנשים שמאשימים אחרים בהתנהלות הורית לקויה? אצלכם הכל מושלם, אני מבינה.
האם יש בכלל הורה מושלם? הורה טוב יותר?
האם יש בנמצא הורה שיכול לדעת בוודאות שהבת שלו לא תיפול בפח של סלב מפתה, לא תנסה שאיפת חשיש, או תנסה קצת וודקה? ותדע להסתיר זאת ממנו היטב היטב?
אתם, ההורים "בשליטה". האם אתם באמת ב"שליטה"?
הורים הם הורים, והם אנשים שרובם עושים ככל שביכולתם לפקח, להדריך, לחנך,לאהוב.
אבל כמה זה באמת אפשרי לגדל ילדים ללא טעויות?
וכמה זה אפשרי בעצם להשיג שליטה על חיי הילדים?
ומי בכלל רוצה ויכול להשיג שליטה כזו?
והאם בכלל חשבתם על זה, מעבירי הביקורת החסודים, כמה בלתי אפשרי לחסום בפני ילדותינו את כל התכנים המיניים המקיפים אותן באגרסיביות בפרסומות, בתוכן טלוויזיה לכאורה רגיל, או באתרי האינטרנט הכי מיין סטרימים..?
האם ניתן להפוך את החברה, לפחות מתירנית?
ומה הפלא שאם זה מה שהחברה מכתיבה גדל כאן דור של בשר חשוף, ציצי,תחת,
עם רצון למצוא חן גם דרך סקס עם סלב. הן לגמרי פועלות מתוך אג'נדה חברתית הגיונית למדי.
אז תפסיקו להאשים את ההורים. ואת הילדות. תסתכלו קצת מעל לכל זה.
פרשת הזמר,הסקס והקטינות – תפסיקו להאשים את ההורים
