הוא קנה לי פרחים לשבת.
נעמד בפתח הדלת, הזר הענקי של הוורדים מסתיר באדום חזק את כל הפנים שלו, אומר בקול קטן ושקט הנה, קניתי לך פרחים.
שנינו שתקנו.
זזתי הצידה, נתתי לו להיכנס, מקווה שהאדום החזק של הפרחים יצליח לאחות את האדום החזק של שברי הלב שלי.
פרחים לשבת
