יש לי תחושה שככל שהזמן עובר וההכרות שלי עם אביטל ומאכליה המדהימים מעמיקה, כך אני הולכת ומתאהבת ברעיון הטבעוני.
לפני מספר שנים, שמעתי על ניסוי שנערך בטיפות מים. מדענים בחנו השפעה של רגשות על חפצים דוממים. לקחו טיפות מים שונות ודיברו אליהן לפי תחושות ״שמחה״ ״אהבה״ ״כעס״ ״עצב״.
לאחר פרק זמן מסוים, בדקו איך הטיפות נראו והיה הבדל ניכר בין הטיפות שקיבלו ״פידבקים חיוביים״ – נראו יפות, נקיות וחלקות, לאלו שקיבלו ״פידבקים שליליים״ – נראו עכורות והמבנה שלהן היה לא אחיד.
הניסוי הזה עלה למוחי, תוך כדי שאכלתי את האוכל של אביטל, בפעם השניה.
אביטל מספרת לנו תוך כדי הארוחה, על תהליך המחשבה שעובר לפני שהיא ניגשת לאוכל, איזו הכנה צריך לעשות לקראת, איך אנחנו צריכים להיות במודעות אכילתית כל הזמן.
וכל זה בחיוך טבעי שמשתרע על פניה.
ואכן יש לאוכל טעם שאי אפשר להסביר, טעם שישי (6) אם תרצו (ולא, אין מונוסודיום).
את הטעם הזה אני מסבירה באהבה שיש לה לבישול, הכבוד שיש לה להכנה ולמוצרים והצוות המדהים שסביבה (תמי-אין עליך!).
הי, (אף פעם לא ראיתי עוד חיוך כזה… סתם סתם) אני גלית (אוכלת בשר) בת 27 מתל אביב והשנה נחספתי לראשונה לאוכל של אביטל סבג.
למי שעדיין לא מכיר, אני רק אגיד שיש סיכוי שחיי נחלקים ללפני ואחרי ספר הבישול שלה.
בבלוג הקודם שלי, כתבתי לכם על הארוחה שעשתה ביקב אמפורה וכמה שאי אפשר להאמין שהאוכל טבעוני.
אבל אני חושבת שהבנתי, שזה בכלל לא רלוונטי, טבעונים או לא – על הטעמים הללו, אין עוררין.
אז הפעם הבאתי את שותפתי האהובה (והשחקנית המוכשרת) רוני עינב להיות בת זוגתי במאורע.
רוני צמחונית אז תיארתי לעצמי שתהיה לה הערכה לאוכל וגם, קצת זמן איכות זוגי אף פעם לא מזיק לנו.
לשמחתי, גם היא נשבתה בקסם.
אז לפני שכולכם רצים לקנות את הספר הביתה, תנו לי לספר לכם על עוד ארוחה מוצלחת מבית סבג ולעורר לכם את בלוטות הטעם באמצעים ויזואליים 🙂
אז הפעם בתפריט:
כמובן שאי אפשר בלי המטבלים הקסומים של אביטל – באמת שרק אותם אני יכולה לנשנש כל היום ולהשאר מאושרת.
לאחר מכן קיבלנו דפי אורז ממולאים באושר!
נודלס מופלאים.
פלאפל על מצע אנדיב עם סלט עגבניות בצד.
אספרגוס וחביתה (טבעונית לחלוטין!!!)
פרחי זוקיני
שזה פשוט מאוד, הדבר הכי בשרני וטעים שקיים.
הפעם האחרונה שאכלתי את המוצר הזה, היתה במסעדת גורמה בחבל הדרומי של צרפת, והטעימה שלו החזירה אותי לריחות והטעמים של ניס.
ולמנה אחרונה קיבלנו קינוחים קרמיים ואגוזיים
וכל זה היה מלווה כמובן ביינות הבית של יקב אמפורה (סובניון בלאן הוא האהוב עלי).
אני לא טבעונית, אבל כמו שרשמתי לכם בפעם הקודמת, מאוווווד רוצה לנסות ולבשל את המתכונים שבספר, אז אביטל הציעה לי ברוב טובה, להצטרף אליה למסע לבישול – מבטיחה שבבלוג הבא שלי תקבלו כאן תמונות של מנות פרי ידינו. ואתם פשוט חייבים לנסות בבית.
אין ספק שכשזה זה, אז מרגישים.
ואני מתחילה להרגיש שסיפור האהבה של אביטל ושלי קורם עור וגידים.
וכל זה לכבוד השקת הספר החדש של אביטל באנגלית
עשו לעצמכם טובה ואל תחזרו מהדיוטי בלעדיו 😉
