פעם אכלתי נחש. אני מנסה להיזכר בטעמו. טעם של הרפתקה. כמה נועזת נתפסתי בעיניי עצמי. נועצת את המזלג באחת הפיסות, מקרבת לפי ונהנית מהמבטים המזועזעים של חבריי.
זה היה בסין. שטנו על היאנגצה. אטרקציה תיירותית שחיכינו לה בהתרגשות.
השייט כלל ארוחה ושלא כמו בשאר המסעדות בהם אכלנו. המנות היו מקומיות ולא מותאמות לחיך הנוכרי שלנו וכללו מיני אצות, ירקות בתיבול חריף ונחש.
מעדן, אמרו לנו, אתם חייבים לטעום.
היושבים סביב השולחן סרבו. הביטו בפיסות הנחש שנחו ברוטב הצהבהב , כאילו תכף ומיד יתאחו החתיכות זה לזה ויזחלו לעברם.
לעסתי לאט. היה לזה טעם של קישואים מטוגנים ובוסריים. היה קשה ללעוס. בלעתי במאמץ. עוד פיסה אחת, החלטתי. חייכתי ואמרתי "מאד טעים. אתם לא יודעים מה אתם מפסידים". קרבתי את הצלחת אלי, משפדת חתיכה נוספת ומקרבת אל פי.
טעים זה לא היה. והמחשבות על נחש ששוחה לו בקיבתי גרמו לנדודי שינה. אבל, כבר אז ידעתי כמה אהנה לספר על כך.
אחר כך קראתי על מאכלים מאתגרים שאנשים נוהגים לאכול והתלהבותי מעצמי פחתה באופן ניכר.
אז הנה כמה מהמאכלים האקזוטיים שאוכלים ברחבי העולם:
השוודים אוכלים הרינג תוסס שאי אפשר לאכול בבית, עד כדי כך הוא מסריח.
באיסלנד אוכלים כריש שיש לו ריח של גז אמוניה אחרי שהותסס ונתלה לייבוש.
בקמבודיה אוכלים טרנטולות מטוגנות ובטנזניה מרק שמורכב מלב וכבד של עז.
בויטנאם אוכלים מנות מדם טרי של ברווז.
בסין אוכלים עקרבים ירוקים מטוגנים. יש מסעדה שמגישה רק אברי מין מטוגנים של חיות. אוכלים שם כפות רגליים של תרנגולות שזה כולל את האצבעות והציפורניים. אוכלים ג'וקים, זחלים וגמלי שלמה.
ביפן אוכלים את בלוטות הרבייה המלאות בזרע של דג זכר.
בגאנה אוכלים קמח תירס תוסס ומבושל למחצה.
באנגליה אוכלים סוג של נקניק דם שבתוכו חלקי פנים מבושלים, שומן ושיבולת שועל.
במקסיקו אוכלים טאקו מוח העשוי ממוחה של פרה.
לאכול נחש? סתם נחש? בטייוואן מגישים לסועדים מנה שמורכבת מחלקי נחש שזה עתה אכל עכבר ולצד זה ליקר העשוי בין היתר מדמו, זרעו והשתן שלו.
הייתם טועמים?