פלרטוט עם העצמאות - האם זה שווה לך?

אפשר לומר שהמעגל החברתי שלי הוא דיי גדול כך שאני בהחלט יכולה להעיד על מדגם מייצג על-פיו יותר ויותר נשים יוצאות לדרך עצמאית. לרוב אני לא מדברת על עסק גדול שכולל פתיחת חנות ממשית, אלא עסק אינטרנטי. לפני שתזעקו פירדמיה (ויש לי חברה שנפלה לשם וניסתה למכור "מוצרי קוסמטיקה" למיניהם), אני מתכוונת יותר לעסק כמו אתר למכירת תכשיטים שהוכנו בעבודת יד, מכירת בגדים ואופנות בוטיק, שירותי קידום אורגני, מנטורינג, סידור ארונות ועוד.

כולם עסקים ראויים וכולם ככולם עסקים שאם את טובה במה שאת עושה – הכסף בסופו של יום יגיע. אז גם אני עשיתי את הצעד המתבקש בתחום השיווק, ועתה מבלי להתייחס לתחום כזה או אחר, הגעתי עם כמה תובנות שהייתי מעוניינת לחלוק עמכן.

מה יציאה לעצמאות מביאה עמה?

הלקוחות הם הבוסים החדשים

חשבת שנפטרת מהבוס/ית שלך? כיף להישען על המחשבה הזאת והיא יכולה להמשיך איתנו בחודשים הראשונים. אבל אט אט המציאות מתחילה לחלחל ונופלת ההבנה – הלקוחות הם לא פחות ואולי אפילו יותר גרועים מהבוסים עצמם! מצד אחד, איך אני יכולה להאשים אותם? שהרי הם רוצים לדעת מה הכסף שלכם נותן להם, אבל מן הצד השני הטרדה בלתי פוסקת על-ידי הלקוח עלולה לפגוע בעבודה עבורו גם עבור לקוחות אחרים.

אז המסקנה הראשונה: ניהול. אתן חייבות לדעת לנהל. אין כאן מקום לעדינות אבל גם אין כאן מקום להתנהגות בוטה. חייבים למצוא את האיזון שיגרום ללקוח להירגע ולפעמים גם פשוט לשים אותו בפוזיציה מאתגרת. אם לקוח דורש את השירות כאן ועכשיו וגורם לכן לנוע ממשימות אחרות, נסו לראות כיצד תוכלו לתת לו משימות חוזרות, משהו בסגנון "היי, עשיתי את שיעורי הבית והנה מסקנותיי. נא הגש לי א, ב, ג, ד כדי שאוכל להמשיך". ברגע שאתם מוסרים את הכדור חזרה, הלקוח קצת חושש מלנדנד באופן תדיר.

היזהרו מהמע"מ

אני לא יודעת מה אתכן, אבל אני רחוקה שנות אור מכל מה שנוגע לתחום החשבונאות. אין לי שמץ של מושג כיצד הדברים הללו עובדים וכבר התוודיתי מול רואת החשבון שלי על כך שאני רק יודעת להניד את הראש בהסכמה בזמן ההדרכות שלה.

אבל אני יכולה להגיד לכן דבר אחד – עצמאות דורשת הכנסה גבוהה יותר. חשוב לצאת מהראש של שכיר ולהיכנס למציאות שבה שעת עצמאי היא שעה יקרה יותר משעת שכיר. זכרו כי ישנו ביטוח לאומי ומס הכנסה, פנסיה, ביטוח רפואי ועוד! בנוסף יש גם את הבחירה בין עוסק פטור לעוסק מורשה. אם אתן מכוונות ללקוחות פשוטים כמו למשל תכשיטים אז מומלץ להיות עוסק מורשה. אם אתן מכוונות ללעבוד עם חברות (אפילו קטנות ובינוניות) אז עוסק מורשה הוא עדיף.

לעוסקות המורשות שבינינו – היזהרו מאוד מהמע"מ ואל תתנו לו לבלבל. זה לא כסף שלכן והוא יורד כל חודשיים. נניח ואתן גובות עבור שירות מסוים 100 ש"ח. אז מע"מ רוצים 17 אחוז ממנו. לכן אם אתן באמת מתכוונות להרוויח 100 ש"ח נקי אליכן, הקפידו לומר שמדובר ב-100 ש"ח לא כולל מע"מ ואז הלקוח צריך לשלם 117 שקלים.

הבית איננו בהכרח סביבת עבודה מושלמת

כאמא ל-3 ילדים קטנים לא מילאתי את עצמי באשליות, אבל ידעתי שבשעות הגן ובית הספר, אוכל לקבל את השקט המבורך כדי לעבוד ללא כל הפרעה. אז מצד אחד הבית הוא באמת המקום המושלם לעבוד בו כי קמים, שמים את הילדים בגן/ביה"ס ומיד חוזרים הביתה לעבוד. אין צורך להיתקע בפקקים ואין צורך להתחנן או לספוג פרצופים כשצריך לצאת מוקדם. אבל מה – הבית גם יכול לתעתע. המקרר רבותיי הוא האויב הראשון. הוא זמין, הוא שם והוא יכול לקרוץ לא פעם. בנוסף שכנים. אני לפעמים לא בטוחה אם אני גרה באתר בניה או בבניין שכבר הושלם לפני 20 שנה. בחיי, שאני לא מבינה את קצב השיפוצים שמתרחשים בבניין. כל פיפס קטן ומישהו כבר אוחז במקדחה.

לסיום, הבית גדוש באזורים שונים שמוציאים אותי אישית לפחות, מתוך הפוקוס. הספה המרווחת בסלון והמיטה שכמובן מזמינה אותי להשלמת שעות שינה.

אז אני ממליצה על גיוון – מדי פעם עבדו בבית ומדי פעם גשו לבית קפה שכונתי שכבר מכיר אתכן. יש משהו נחמד בלשבת בבית קפה לפעמים ולעבוד משם. גם ההמולה מסביב מפיגה את הבדידות שיכולה לפעמים קצת להעיק.