חלפו כבר מעל 3 שנים.
הילדה שלי, אז בת 7.5 , ביקשה ממני משהו וסירבתי.
לא ממש זוכרת מה זה היה, רק שזו הייתה שעת ערב, תוך שעה עומדים להגיע אליי זוג הורים לפגישה,
יש עוד המון מטלות ואין לי כל כך זמן להקשיב לה. אז "נפנפתי" אותה וניסיתי לזרז אותה.
היא מצידה הייתה קצת מתוסכלת שלא אפשרתי לה
ואחר כך הרבה מתוסכלת שהבינה שאני לא מקשיבה לה.
ואז זה קרה.
היא זרקה לעברי את המילים :
"אוף! איזו אמא רעה את"
אני??? רעה???
איך היא לא מתביישת הילדה הזו, אני חושבת לעצמי
אחרי כל מה שאני עושה עבורה!
אני לא מספיקה לעכל את המשפט הזה,
כשלפתע מבינה שיש לו המשך וזה רק מחמיר:
"עלאק מדריכת הורים את קוראת לעצמך!"
אז השתרר שקט…
הסתכלתי עליה והייתי בהלם.
נראה לי שגם היא.
חלפו מספר שניות
כשלפתע שתינו פרצנו בצחוק.
צילום : סיגל רייכמן
ועבורי זה היה רגע מכונן,
מאז אני מקפידה להזכיר לעצמי שקודם כל אני לא אמא מושלמת
וכן, לפעמים אפילו קצת "אמא רעה".
עשיתי ועוד עושה "טעויות" עם הילדות שלי,
לא תמיד פועלת "לפי הספר" וגמני מידי פעם כועסת, לא סבלנית ולא קשובה.
בנוסף אני כנראה לא ממש מדריכת הורים ("עלאק" 🙂 )
לפחות לא כזו שמסבירה להורים מה הם צריכים לעשות כדי לתקן ולשפר.
פחות מאמינה בדרך הזו,
העובדה שרכשתי המון ידע ויש לי ניסיון רב,
לא הופכת אותי לטובה יותר.
מי בכלל קבע מה נכון?
ומי אמר שיש אמת מסויימת שיש להתיישר לפיה?
מה שאני בעיקר עושה בעבודה עם ההורים שמגיעים אליי
הוא פחות להדריך אותם ויותר לסייע להם להגיע לתובנות,
לברר אם יש הלימה בין המחשבה שלהם והרצון שלהם,
לדרך בה הם פוסעים,
ולספק להם כלים שתומכים בזה.
ובעיקר לנסות לעזור להם לנטרל את כל רעשי הרקע,
את כל מה ששמעו עד היום לגבי "מה צריך",
את כל מה שעובד לחברים, לקרובי משפחה שלהם ולשאר העולם
ולבדוק קודם כל עם עצמם;
מה הם רוצים,
מה חשוב להם
ומה מתאים להם!
כי לפעמים גם קורה כששני ההורים לא מסכימים ביניהם
וכן כל ילד הוא שונה וצריך לקבל מענה אחר
ואז הראייה ההוליסטית של כל המשפחה עושה את ההבדל.
העובדה שהמסלול המקצועי שלי היה ארוך (מאוד!),
כזה שרכשתי בו המון ידע מקצועי ונחשפתי למספר גישות,
בשילוב הלמידה והסקרנות האינסופית שלי, מאפשרים לי את התנאים לעשות את זה.
ובקליניקה שלי מתרחשים קסמים קטנים,
כי אותם הורים שנכנסים אליה בכל פעם מחדש, יוצאים מעט שונים;
התהליך בינינו נעשה בגובה העיניים,
עם קריצה והומור,
עם המון ידע אך בעיקר עם ידיעה,
שיתוף וביטחון,
חוויה כזו שהם יכולים להעתיק לבית הפרטי שלהם.
ואחרי כל מפגש כזה הם יוצאים ממנו קצת יותר:
מחוייכים
מחוברים
בטוחים
אופטימיים
עם המון מוטיבציה!
כך הם מצליחים לעשות שינוי,
כך הם הופכים להיות הורים קצת אחרים,
כך הילדים שלהם גדלים קצת אחרת,
וזה מרגש ומרחיב לי את הלב כל פעם מחדש.
כי מסתבר שאנשים אולי לעיתים שוכחים את מה שאתה אומר להם,
אבל לעולם זוכרים איך גרמת להם להרגיש…
