מכירים את הלינקים האלו בפייס שמגלים לנו את העתיד או מי אוהב אותנו בסתר (מסתבר שאותי אפ'חד..)? נבואות זה לא בשבילי ובכל זאת תמיד לוחצת. כל פעם מחדש צוחקת לעצמי כשרשום "מנתח את הפרופיל" כאילו שזה אשכרה מתבסס על משהו ובכל זאת תמיד ממתינה לגלות את התשובה. בשבוע שעבר לחצתי על מבחן שהתיימר לבשר לי מה יקרה לי השנה. זה היה בדיוק באותו יום בו קיטרתי לחברה טובה שאני עוברת תקופה לא משהו ואני מתה שהשנה הזו תסתיים כבר, כאילו שללוח העברי או הלועזי יש באמת השפעה ישירה על מסלול חיי ושנת תשע"ז היתה רשומה מראש כשנה מעאפנה לסיון ספציפית.
בכל מקרה בכל פעם שלוחצת על איזה לינק כזה בפייס אני מלאת צפייה לתגלית כזו שתאיר לי את העתיד, ממש כמו כשהייתי נערה וקראתי באדיקות את ההורוסקופ השבועי שלי בתקווה שיחזה לי הצלחות בלימודים ובעיקר בתחום הרומנטי – כך גם תמיד נהגתי לקרוא את התחזית של הבחור אותו אהבתי בסתר. ברמה מסוימת של טמטום הלינקים האלו תמיד מבשרים על דברים הזויים ביותר או מחמיאים ביותר- תמיד צפויות לי חוויות מופלאות (שכיסי לא מסוגל כרגע לממן גם אם אזכה בלוטו שאיני ממלאה) ובניתוח האישיות שלי אני מתגלה כאדם יוצא מגדר הרגיל, ואפילו שאני חיה עם עצמי בשלום, אני חושבת שמישהו שם נסחף לגמרי עם כמות הקומפלימנטים. מעולם לא גיליתי שאני חרא של בן אדם ע"פ הצבע שמאפיין אותי או השם שלי, או תאריך הלידה- כמובן שכנראה כל האנשים שנולדו באותו התאריך הם אנשים מיוחדים ומופלאים בדיוק כמוני…
כיאה לסיום שנה הגיע זמן לסיכומים, השנה האחרונה לא תיזכר אצלי כשנה משהו, עברתי שני אירועים אישיים שאיך אני אגדיר את זה בעדינות? הם לא עשו לי טוב על הלב. זו גם השנה בה אני מסיימת את העשור הרביעי לחיי, דבר שאני מנסה לעכל (בקושי רב) כבר שנה שלמה. יחד עם כל זה שאני ממתינה כבר שהשנה הזו תסתיים אני מתחילה להבין שכל האירועים האחרונים בחיי, הטובים וגם ואפילו במיוחד, הטובים פחות, התרחשו מסיבה מסוימת, כאילו מסע החיים שלי היה צריך להתרחש בדיוק באופן הזה כדי להמשיך לנקודה הבאה, מה שנקרא "הכול לטובה" למרות שבאופן כללי איני מאמינה שתרחישים נוראיים באמת יכולים להיכנס לאותה הקטגוריה- בחייכם, לא הכול לטובה, יש דברים שעדיף לכולם שלעולם לא יתרחשו. אולי זה המח ההישרדותי שלי שרוצה להאמין בזה אבל כרגע אני מסתכלת על השנה החולפת, על המשברים (מעדיפה להתייחס אליהם כמשברונים) שחוויתי, על החוויות הפחות נעימות שחוויתי ומוצאת שבגללם או אולי בזכותם העתיד נראה יותר בהיר, רק למכה שקיבלתי בבוהן עדיין לא הצלחתי למצוא נקודת מבט אופטימית- אני פאקינג רוצה את הציפורן שלי בחזרה (:
אז יאללה תשע"ז אני נפרדת ממך בחיבוק ומצפה לזו שבאה להחליף אותך
יש לי הרגשה שתהיה לנו שנה נפלאה, ואני כבר לא יכולה לחכות שתתחיל.
שנה טובה אנשים, תהיו טובים