הם בסך הכל רצו ללכת לארוחת שישי אצל סבא וסבתא, כמו בכל ערב שבת. הפעם הוא היה אצל חבר, חבר שחזר להיות חבר אחרי נתק, כך שהיה מרגש לחזור ולבלות זמן ביחד. החליטו להמשיך את המפגש וכבר להישאר לישון. התקשר אל אבא ושאל אם יכול להישאר והתשובה הייתה לא ברורה – נראה, נחשוב ונדבר. התקלחו, התלבשו ויצאו לנסוע לסבא ולסבתא, בדרך עצרו לאסוף אותו מהחבר. מתקשרים אליו והוא מבקש להישאר, הרי אמרו לו שכן, שאפשר להישאר לישון. וויכוח שמסתיים בזה שאבא לוקח את בן ה-10 בשתי ידיים ומכניס אותו בכוח לרכב.
הנסיעה לבית סבא וסבתא הייתה רצופה בכי, צעקות וכעס רב. האם מתארת שמעולם לא ראתה את בנה כך, בסערה רגשית כל כך עוצמתית. כאשר הגיעו לבית הסבים, כולם נכנסו והוא התנגד, נשאר ברכב. ההורים תארו כיצד בכל כמה דקות יצאו משלחות מהבית לרכב, מנסים לשכנע, לשדל, להרגיע, ללא כל הצלחה. בבית ישבו ההורים ושתי האחיות עם בני המשפחה, כולם עסוקים באותו עניין, מוציאים לו אוכל, עד אשר לאחר שעתיים, נאות להיכנס.
ההורים שיתפו בחוויה בכנות רבה, בפתיחות ובאומץ. תארו את הרגשות הקשים, את ההפתעה נוכח התנהגותו ואת הספק מקנן בהם נוכח התנהלותם. ביקשו להבין, ביקשו לדעת מה נכון, ביקשו לדעת איך.
צילום: Kat Jayne מאתר Pexels
אני יושבת, מקשיבה, מבינה ורואה. רואה את הכאב, את הצער ואת חוסר האונים והלב יוצא אליהם. ביקשתי ראשית לשאול אודות תחושות שלהם ומחשבות שהיו להם באותה סיטואציה. לאחר מכן היה לי חשוב לחבר אותם לסלחנות כלפי עצמם, לקבלה של עצמם כפי שהם, עם החלקים הפחות טובים. בשלב הבא הייתי חד משמעית ונוקבת – אמרתי שזה לא יהיה יותר, זה לא יהיה חלק ממערכת היחסים שלהם עם הבן שלהם. הרגשתי שאני חייבת להניח כאן עוגן ברור, מובהק שאומר "מה לא". דמעות זלגו מעיניהם, חשתי את כאבם ועם זאת , הרגשתי שזה יצק אצלם ביטחון ובהירות, "עשה להם סדר". מכאן ערכנו ברור אודות הערך עליו יושב הרצון של ההורים לנסוע בכל שישי לבית סבא וסבתא. הוא סיפר כמה חשוב לו הקשר עם המשפחה המורחבת והשהייה במסגרת המשפחתית בערב שבת.
צילום: גלית סבג
הזמנתי את ההורים לערוך עם ילדיהם שיחה בה הם יספרו את אותו ערך ויקשיבו לעמדת בני המשפחה ביחס לעניין. הקשבה מתוך כנות ונכונות אמיתית לאסוף אינפורמציה אודות התייחסותם של בני המשפחה לנושא. בשלב הבא הצעתי להורים לגייס גמישות לתוך המקום הזה ולראות כיצד הרצונות השונים של בני המשפחה עשויים לחיות בכפיפה אחת סביב אותו ערך. כך למשל אפשר יהיה בעתיד לנסוע לבית סבא וסבתא לפרק זמן קצר יותר או לאפשר לבנם מידי כמה שבועות להעדר מן המפגש. מציאת פתרונות המתחשבים בהתייחסות השונה של בני המשפחה לנושא.
התנהלות שיש בה התייחסות אל כל בני המשפחה כשווי ערך, בני אדם בעלי רצונות שונים. ההורים והילדים בתפקידים שונים אולם, שוויון הערך מתקיים כל העת.
יהודית אוליבר הדרכת הורים ומשפחה: https://www.facebook.com/YehudithParentGuidance/