פעם, מזמן, בעבר – העובר היה חלק מתוך שלם גדול.
לאחר מכן הוא נולד, והפך לוולד.
בהמשך לתינוק, היונק את בבואת עצמו מתוך השתקפות עיני הוריו, הגננת, המורה, החברים.
הוא החל ללכת – ומחאנו כפיים, הוא ישב בסיר לראשונה – ומחאנו כפיים,
הוא דיבר – ומחאנו כפיים, הוא התלבש בכוחות עצמו – ומחאנו כפיים…
כל כך הרבה אלמנטים של התפתחות עצמאית שמתבטאת בפעולות – אשר זיכו אותו בתשואות כף.
במשפחות רבות שאני פוגשת, לרגעים, או לתקופות, אותו הילד – בעיקר מפריע.
מפריע בבית הספר, מפריע לחברים, מפריע בבית, מפריע לאחים, מפריע להורים..
מפריע בעיקר לעצמו, לחיות בנועם. בשלווה.
שאלתי את ההורים: ומה הוא עושה חיובי ותורם, שאפשר למחוא לו בעבורו כף?
שתקו.
כל כך הרבה תשומת לב, עבור פעולות הגוררות יחס שלילי.
האם כדאי לו לשנות את התנהגותו?
תיאוריות העוסקות בלמידה והתנהגות, גורסות כי כל התנהגות היא נלמדת, ומקבלת חיזוק מן הסביבה, אשר משמרת אותה ותורמת להתייצבותה.
החיזוק – הוא בעיני "המתנהג".
כלומר, על מנת לשנות התנהגות, עלינו לחשוב מבעד עיניו של הילד, מהו החיזוק המשמעותי עבורו.
לרוב, באופן תמוה על ידינו ההורים, החיזוק המשמעותי ביותר לילדים – הוא תשומת לבם האישית של הורים, מעין "זמן התפעלות פרטי".
זה לא קל, לחתוך את חבל הטבור, ולאפשר לילד שלך לנשום לבד ולקחת אחריות על הנשימה…
אולם, למרות שחבל הטבור הגשמי נחתך, נותר חבל טבור מטאפורי, מטא פיסי, רוחני, שמלווה אותנו כל חיינו ואף מעבר למסך המוות.
שהרי, בפני מי נרצה להתגאות ברגע חסד, ולבכות על רגעי שבר?
את מי נדמיין שם, בעיני רוחנו, בין אם הוא קיים בעולם הזה או עבר לבא אחריו, ברגעים משמעותיים?
החבל לא באמת נפרם, הוא פשוט עבר הסבה לתדר לא נראה בחוש הראייה והמישוש. אבל הוא שם..
בדרכו שלו..
על ציר דו כיווני, וגם אנחנו ההורים קשורים בו..
תאפשרו לילדים שלכם, ולעצמכם, להרגיש את חבל הטבור שנזרע בכוח הבריאה…
כמו בשיר הילדות:
"פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
אַבָּא
וְאִמָּא,
וְאָח
וְאָחוֹת
וְחָתָן וְכַלָּה
בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.
פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
סַבָּא
וְסַבְתָּא,
וְדוֹד
וְדוֹדָה
וּנְכָדִים וְנִינִים
בְּמִרְכֶּבֶת פְּנִינִים"….
לקראת חג החנוכה, בואו נמצא, ממה להתפעל מהם.
ככל שתרבו בחיזוקים חיוביים על התנהגויות חיוביות, באורח פלא, הזרקור על במת היחסים עם ילדיכם, יוסט למקומות נעימים, ויפחתו ההתנהגויות הלא רצויות.
מאחלת ימי חג שמחים של יחסים, של התייחסות, של תקשורת וקשרים, של חבל טבור העוטף במזון רגשי משפחות, הורים וילדים.
להתראות, עדי
מטפלת בפסיכותרפיה CBT
לקויות למידה M.A אבחון דידקטי/פסיכודידקטי, קשיי קשב ועיצוב התנהגות.
אבחונים למבוטחי קופת חולים כללית, לאומית, מאוחדת, ביטוח BWelll מגדל, ביקורופא
קליניקה באורנית ובהוד השרון
052-8882726
