*עוד מפגש מוצלח

יצאנו יחדיו למסע…
את חדוה פגשתי לפניי כ-8 חודשים במפגש מטפלים אלטרנטיביים. בהפסקת הקפה שוחחנו וערכנו מאין היכרות קצרה בינינו,
החלפנו כרטיסי ביקור היא סיפרה שהיא מאילת ואני בצד השני אולי אי פעם נפגש באמצע הדרך.
כעבור חודש פלוס מינוס היא התקשרה אליי שמחתי כשראיתי את המספר בצג הנייד ומיד עניתי עם צרור של ברכות שאלות וכאלה.
היא נשמעה לא במיטבה וככה לפתע רמת ההתלהבות ירדה במקצת.
ספרי לי, אמרתי.
והיא החלה לשתף שעשתה בדיקה בשד וגילו לה סרטן ומרגע שנודע לה היא מרגישה שכל חייה התהפכו, נעצרו, ושהיא לא מפסיקה לבכות על מר גורלה.
תוך שאנו משוחחות ואני מנסה מעט להכניס פרופורציה או לשנות את כיוון החשיבה – שזה לא פשוט.
היא מודיעה שבעוד שבוע היא בבי"ח תל השומר הודעתי לה שאני אגיע ואלווה אותה בשמחה בתהליך אם היא מעוניינת.
"ישר חשבתי עליך,ענתה והוסיפה אני רוצה שתלווי אותי".
הגעתי למחלקה נפגשנו התחבקנו היא פרצה בבכי ואני מחבקת ומודיעה לה שאני לצידה והכל בסדר שלא תעצור את הדמעות ותתן להן את החופש שהן חפצות.
היא החלה בכימותרפיה ואילו אני מטפלת בה באנרגיות שחזור גלגולים הילינג רייקי.. כדיי להקל ולרפא ככל שניתן.
החיוך חזר הרצון לחיות את החיים, הכרתי את משפחתה המקסימה גם איתם עבדתי הדרכתי ותמכתי על מנת שיקל עליהם התהליך שחדוה עוברת.
אז לא הגעתי אליה לאילת היא התקרבה עקב הנסיבות ואני מהצד השני הייתי מגיעה על-מנת להיפגש איתה.
אז אנחנו במסע לפי הקצב שלה יש ימים כאלה ואחרים.
היא יודעת שהיא לא לבד, שהרבה אוהבים מחבקים ומלווים אותה ומאמינים שזה כבר מאחוריה.
ובכן חדוה (*שם בדוי) נסתרות הן הדרכים "האולי" שאמרת באותו מפגש היכרות הפך מציאותי ואפשרי אך בנסיבות אחרות.
תודה על הזכות שניתנה לי להכיר אותך, תודה על שיתוף פעולה ואמונה בהצלחה ובכוח הריפוי.
תודה על החברות שצמחה בינינו לעוד שנים רבות וטובות.