בא בימים
ספר מאת יורם קניוק.
אמרתי שאני לא אוהב לוויות מפני שאני מרגיש כאילו שולחים את המת לטיול בנצח וכולם עומדים סביב הקבר ונראים עצובים אבל מדברים ביניהם בלחש על משהו אחר. אבל אני יודע שאני חייב למת את המעט שיכולתי לתת לו.
לא קל היה לי עם הספר הזה. עד כמה שהרושם הראשוני עבד לטובתו: אני אוהבת את יורם קניוק, ובנוגע לספרים אני סבורה שהגודל כן קובע (מחבבת ספרים דקים).
הסגנון של קניוק בולט מהשורה הראשונה: מילים שלא מתפשרות, שלא מנסות לרצות, דפים שלא נקטעים בכותרות ובפרקי משנה, שורות שרודפות אחת אחרי השנייה בקצב הכל כך ייחודי.
הגיבור הוא צייר קשיש שעוסק בציור מתים. נשמע הזוי, אבל תחשבו על זה רגע: דווקא די גאוני: לתפוס את האדם בפוזה יחסית טובה שלו, למרות שהוא כבר קצת מת, ולהנציח אותו. הציור הזה יישאר אחרי שיגיעו לקחת את הנפטר. יום אחד הצייר מגיע לצייר בביתה של אלמנה טרייה, ומסתבר שיש להם הרבה במשותף.
הספר נגע לי בנקודות הרגישות: מה יהיה אחרי שאהיה? ומה אני חושבת על המוות? ואיך מנציחים בצורה מכבדת שיש בה גם אומנות?
אור בפנים
קיבלתי את הסרום של FARAN להתנסות. כבר כתבתי בעבר על המוצרים שלהם והפעם שיתפתי בהתנסות גם כמה מומחיות.
דבר החֶבְרה
מדובר בסרום אנטי-אייג'ינג, על בסיס תערובת עשירה של שמנים טבעיים ותמציות צמחים וויטמינים להזנה קבועה של עור הפנים. מכיל רכיבי אנטיאייג'ינג.
דבר האיזמרלדה
אהבתי את הריח, הסרום מגיע באריזה מהודרת ובבקבוק זכוכית עם משאבה כך שהכמות מדודה וזה עבורי מאוד נוח. המוצר נעים, לא עורר אצלי אלרגיות או יובשים למיניהם, עשה לי טוב.
דבר האחות
להאחות הגדולה שלי היא טיפוס אלרגי ומקפידה להשתמש במוצרי טיפוח שמיועדים לעור אלרגי, ולכן היססה מעט להתנסות, בסוף אהבה והשתמשה כמעט חודש: אהבתי מאוד את הסרום, הוא הוסיף לחות מעודנת לעור. נהניתי מהריח, נוחות השימוש ואת התחושה.
דבר החָבֵרה
אחת כזו שלא חוסכת על עצמה ועל המוצרים בהם היא משתמשת. מסכימה עם כל מה שחשבת! אכן סרום נהדר. אני אפילו יכולה לומר שהייתה לי תחושה של מיצוק עור הפנים בעקבות השימוש בו, קשה לי לומר אם זה בזכות הסרום הזה ספציפית, ואולי גם מעט החלקה של קמטוטים זעירים. ריח מעולה, מרקם נעים למגע.
אפשר לקנות את הסרום באתר האינטרנט של החברה או בחנויות ביוטי-שופ.
חיים של אישה אחרת
סרט צרפתי. 97 דקות . 2012.
תארי לעצמך – בלילה את בת 26. יש לך יום הולדת. איכשהו יצא שארגנת מסיבה אצלך בדירה, למרות שהיא רעועה.
מגיעים גם הבנים של האיש העשיר שפגשת בבוקר והזמנת במקרה למסיבה. אחד מהם מסתכל עלייך. מתח באוויר. בסוף הערב הוא מביט ומתקרב.
את הלילה אתם מסיימים במיטה וכבר יש לך הרגשה שמצאת את אהבת חייך.
בבוקר את מתעוררת, בבית ענקי עם חלון משקיף על מגדל אייפל. יש לך שיער קצר, בן שאוכל ארוחת בוקר, ובעל שמסתגר בחדר עבודתו. יש לך יום הולדת. 41.
לא ברור לך למה הבעל לא מדבר איתך, מה קרה, ולאן נעלמו להן 15 שנה בלילה אחד?
התסריט מעט מעונן, יש נקודות שלא מתחברות וקווים לא מקבילים אבל הסרט הזה קסום בעיניי.
בעיקר התהיות שגורמות לנו לחשוב שמה שבונים בקושי אפשר לקלקל בקלות, וכמובן המשחק המופלא של ג'ולייט בינוש.
לצפייה בקדימון
[youtube p7LK3RleDdU]