1:עיריית תל-אביב הודיעה היום כי תפנה למשרד התחבורה על-מנת להרחיב את שירות מוניות השירות בשבת.
במפה שפרסמה העירייה בעמוד הפייסבוק מופיעים מסלולי הקווים החדשים.
כלומר: מדובר בשלושה קווים יקשרו את מסוף הטייסים בדום מזרח העיר לדיזנגוף סנטר, לבית החולים איכילוב ולרדינג; שני קווים יקשרו את התחנה המרכזית עם שכונות צפון מערב העיר ובית החולים וולפסון; שני קווים יקשרו בין צפון מזרח העיר ושכונות הדרום ליפו, שעד כה לא הייתה נגישה בתחבורה הציבורית הנוכחית ,וקו נוסף יסע מבית-החולים "וולפסון" לתחנה המרכזית בתל-אביב דרך העיר יפו.
הקווים יפעלו לאורך כל השבוע, ולדברי העירייה יענו על חוסרים שנוצרו בעקבות הרפורמה בתחבורה הציבורית.
2: אחד הרחובות המרכזיים בתל-אביב הינו רחוב שינקיין.
רחוב זה המתחיל בצומת הרחובות אלנבי-המלך ג'ורג' ומסתיים בצומת הרחובות יהודה הלוי-לינקולן הינו סך כל החטאים המוסריים שבהם לוקה תושב תל-אביב ממוצע: התנשאות,אופנתיות, אינטלקטואליות, נהנתנות, והומוסקסואליות.
השינוים שעבר הרחוב בעשור האחרון ובמסגרתם הפך ממרכז תרבותי מקומי הכולל גלריות,בוטיקים,חנויות תקליטים ,בתי-קפה הפך באחת למרכז מסחרי ממותג אשר משלב בין חנויות ישנות לצד סמטה צרה ואפלה.
אין ספק כי מבחינה פונקציונלית יש רק חדשות טובות.
המתכננים באמת שמו לב לפרטים הקטנים ביותר וכך למשל הגדילו לצייד את שביל האופניים ברמפות קטנות בצמתים כך שהנסיעה בשביל חלקה לחלוטין.
החדשות הרעות הן שאדריכלות לא נועדה להיות רק פונקציונלית, ומכל היבט עיצובי אחר השיפוץ של שינקין הוא בגדר פספוס.
כך ,למשל, ממבט קצר על המדרכות, הספסלים ומנורות הרחוב יתחוור לכם כי הם נראים מוכרים.
איך זה אתם שואלים ? בגלל שהם זהים לאלו שנעשה בהם שימוש בשיפוץ המוצלח של רחוב אבן גבירול.
ואם זה עובד טוב באבן גבירול, אפשר להעתיק אותם גם לרחוב שינקין.
אז זהו, שלא ממש.
אין ספק, שינקין היה זקוק נואשות לשיפוץ הזה.
הוא היה רחוב מוזנח, עמוס ומתפורר.
אך יחד עם זאת, הבלאגן שהיה ברחוב הקנה לו ממד מפתיע; לא היית יכול לראות בדיוק מה קורה 20 מטר לפניך. הצפיפות על המדרכות שנבעה משנים של הזנחה היתה חיובית מהבחינה הזו שהיא נתנה הרגשה של רחוב שמשהו קורה בו.
ערוגות הבטון שהיו פזורות על המדרכה היו אולי מטרד להולכי הרגל אבל הן סיפקו מקום ישיבה נחוץ ואלמנט הסתרה שהתחשק לבדוק מה קורה מעברו השני.