סיפורי גבריאל/גל ארג'נטרו

סיפורי גבריאל/גל ארג'נטרו בהוצאת ספרי ניב

כשקראתי את הספרון בן 53 העמודים חייכתי, המהמתי לעצמי בקול, ובעיקר ניהנתי מספר חצוף, שונה, מקורי.

אינני מכירה את גל ארג'נטרו אבל דרך ספרו אני חושבת שאני מכירה אותו די טוב.

16 סיפורים קצרים וכתובים היטב מכיל האוצר הקטן הזה. כל סיפור עולה על קודמו, לרגעים נדמה כי הסיפור אינו אמיתי או לקוח ממציאות בדיונית, אבל אם קוראים בין המילים ומעבר לכך דולים את הפרטים השייכים לסיפור שאכן התרחש באמת.

"סיפורי גבריאל" – ספר המתאר את חבר'ה צעירים בגיל המבולבל של אחרי הצבא, לפני הקמת המשפחה, גל קורא להם "הלא אפויים" ואני כל כך אוהבת את הביטוי הזה כי הוא אכן מתאר את המציאות בה חיים הרבה מאד אנשים בגילאי 21-26. הם כבר סיימו את השירות הצבאי, חזרו מהטיול הגדול ואז "נחתו" למציאות אחרת ושונה ושם הם לא מוצאים את עצמם.

כל הסיפורים טובים בעיני אבל "מלון הלב השבור" ו-"גורו" ו-"להבות בלבנון" ו-"נרקב במיטה" גרמו לי להבין מה הוביל את גל ללמוד ספרות! הבחור מוכשר ביותר והוא יודע לכתוב!

בסיפור הראשון שעל שמו נקרא הספר, גל מעביר ביקורת סמויה על כל הדתות בעולם. "אנחנו, המלאכים, נבראנו ראשונים, עוד לפני העולם. הבוס עשה אותנו בני אלמוות, נתן לנו חסינות שאפילו הוא לא יכול לבטל. עכשיו גם אם הוא עצבני עלינו הוא לא יכול להשמיד אותנו".

הרבה מאד הומור יש בסיפורים "פעם הייתי מלאך ראשי. סוג של מהנדס ראשי. סקנדינביה הייתה הברקה שלי. אבל אז הבוס החליט שמשעמם לו ומינה אותי לאחראי תרבות ודת (משרה חדשה שהוא המציא באותו הרגע)".

"אבל אז עשיתי פשלה. הבוס רצה שאני אתן ליהודים משיח חדש (הוא נורא אהב את הקטע הזה עם ישו) ואני בחרתי בבחור ההוא שבתאי צבי".

גל ארג'נטרו מדבר על הכל ומספר הכל, הוא לא חוסך מאיתנו שום דבר.

התרשמתי שמתחת לכל הסיפורים מסתתרת נפש רוחנית מאד שנעה בין עולם החומר לרוח.

אני כל כך אהבתי את הספר וממליצה לכם לקרוא אותו, מבטיחה לכם לא תתאכזבו.