שוב, הימים הללו בשנה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, ושוב הרוחות סוערות (תרתי משמע) ואפילו השמיים האביביים מעט קודרים.
בחרתי לי ספר שמתאים לרוח התקופה. סיפורו של אהרון מסופר מפיו של ילד צעיר בשואה. התמימות של הילד, שנלקחה ממנו לצד התבגרותו המוקדמת, בעל כורחו.
הסיפור מסופר מחד בצורה כל כך פשוטה (קולו של ילד כאמור) אך יחד עם זאת מורכבת מכל כך הרבה רבדים. ספר כובש וקורע לב. ספר, שגם אם רובו פרי דמיונו של הסופר, לצערנו המציאות הוכיחה כי היא עולה על כל דמיון.
תיאורים לא קלים, שמועברים בצורה יבשה לכאורה על ידי ילד, שכבר לא מזדעזע בקלות, כי ככה החיים לימדו אותו.
אהרון, הילד השובב של המשפחה, בן תשע בלבד, איבד את אחיו שחלה בדלקת ראות. המצב במדינה והפלישה של הגרמנים לא אפשרו טיפול ראוי בו. כך אהרון מתחיל את מסע ההישרדות שלו בפולין של ימי מלחמת העולם השנייה.
הוא וחבריו, חוברים והופכים לקבוצת מבריחים על מנת להציל את חייהם ואת חיי משפחתם מחרפת רעב וממוות בסופו של דבר, כאשר ההברחות עצמן מסכנות אותו לא פחות.
"אמא שלי שאלה למה נגזר עליה לחיות בשנים הנוראות האלה, ואבא שלי אמר שהשנים הבאות יהיו כנראה עוד יותר גרועות". (עמוד 60)
עם הזמן, האוכל אוזל, המצור גובר, המשטרה היהודית "עולה עליו" ומציעה לו הצעות לחבור אליה.
עד מהרה הוא מאבד גם את אביו ואחיו שנסעו למחנה העבודה ולאחר מכן את אימו שחלתה אף היא.
הוא מוצא את עצמו חסר בית וחסר כל, ומתגלגל למפתן בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, הרופא הנודע ומנהלו של בית היתומים.
הוא חי שם בין ייאוש לתקווה, בלי הרבה שמחת חיים (אם בכלל) בניסיון לשרוד בעצמו, הן מבחינה פיזית, ולא פחות מזה מבחינה נפשית.
באחד "הביקורים" שלו עם יאנוש קורצ'אק, בניסיון לקבץ נדבות ואוכל ליתומים, הם נכנסו לביתו של אדם עשיר.
"האיש פתח את הדלת ואמר : "אוי, פאן דוקטור,אתה הורג אותי". במקום להגיד שלום, וקורצ'אק שאל אותו מה יותר גרוע מלהיות זקן, וענה, להיות יהודי. ומה יותר גרוע מזה ? להיות יהודי וחסר פרוטה. ויותר גרוע מזה ? יהודי חסר פרוטה וחסר תושייה . ויותר גרוע מזה, יהודי זקן, חסר פרוטה, חסר תושייה שתלויה בו משפחה גדולה. וגרוע מזה, מישהו שיש לו משפחה גדולה שכולה ילדים. וגרוע מזה, ילדים רעבים". (עמוד 137)
אני חושבת שהציטוט הזה מבהיר בצורה הטובה ביותר את ההתמודדות בתקופה הזו, גם של המבוגרים, גם של יאנוש קורצ'אק הרופא הנודע, המושיע של כל כך הרבה ילדים. קיבלנו זווית מחשבה מורכבת, פילוסופית, על החיים שם, באותה תקופה, בין חיים למוות.
ספר מומלץ מאוד, לא קל לקריאה, בעל תיאורים קשים גם לאדם מבוגר, שעבר שיעורי היסטוריה רבים העוסקים בתחום, ומאחוריו ספרים וסרטים רבים בנושא. בכל פעם אני מוצאת עצמי נדהמת מעוצמות הרוע, מהאכזריות ומחוסר האנושיות.
לצערי עד היום אנו נתקלים בגילויי אנטישמיות בעולם ואפילו בארץ ואני אומרת, עד מתי ? די לשנאה התהומית הזו. היא כל כך מיותרת.
ממליצה בחום על הספר.
