בעודי יושבת בקרון הרכבת הממוזג, מצמידה את לחיי לזכוכית החלון הקרירה, אני מבחינה בזוית עיני את הנופים חולפים ומשתנים מולי, מריצים ומעלים תמונות וזכרונות מתת הכרתי, מדפדפים בתוך חדרי ליבי, צובטים בי רגשות נעימים על חברותי שהיו, שהיו חלק מעולמי, לפני כמה שנים טובות.
חברות לחיים קראנו לזה, נפגשנו, בילינו, שוחחנו, צפנו ביחד בסרטים ובהצגות, אך דבר הכי משמעותי שנהגנו לעשות, היו חגיגות יום ההולדת המשותפות, אילנה, מיכל, סיגל ואני, חברות של שנים רבות, ביחד מגדלות ומבלות עם הילדים בבריכה השכונתית, מטיילות עם עגלות משתתפות בחויית הלידות, חגיגות משותפות של בני ובנות מצוות, חתונות ושמחות אחרות, מבלות עם בני הזוג ועם המשפחות בערבי שישי בטיולים ובארוחות משותפות.
כך במשך כמה עשורים מחליפות חויות על חיינו המשתנים, תוך כדי נסיונות לתפוס את הרגע ביום הולדתה של אותה חברה כדי להעניק לה תחושה שהיא חלק מאיתנו, חלק מהחבורה, חלק מהחוויה, חלק מאיכות אישית אנושית ונשית שאותה ייצרנו לעצמינו כפינת טבע פרטית בלעדית ובלתי נגועה.
באחת מאותן שנים של חיבורי חברות טובות, באותו יום שבו חל יום הולדתי, נפגשנו כדרכינו לבלות ביחד, להוקיר ולכבד ביחד אתי את יום שמחתי, הרגשתי מבורכת ואהובה, הערכתי הוקרתי והשקעתי בחברותיי זמן מרץ ואהבה רבה, דימיתי את חברותי כרשת תמיכה ובטחון המשולה לרשת דיגים ארוגה.
והנה המילים שחרזתי להן בנובמבר 2002 ביום הולדתי ה-43
לחברותיי
עברה שנה
ולמילה חברה- (למשמעות המילה)
נוספה עוד תובנה, למעשה הרבה תובנות
תובנה אודות קשר בין אדם לאדם
תובנה אודות תמיכה ועזרה
תובנה אודות אומץ חמלה שיתוף ואהבה
אלו המתנות שהתעשרתי בהן השנה.
החברות איתכן משולה לרשת דייגים הטוויה – ארוגה כמעשה אמן
הרשת אורירית יציבה חזקה ומביאה לדייג פרנסה
כשהרשת שלמה היא תאסוף את שלל הדגים
וכשהיא קרועה – יעלמו הדגים ועמם המחייה וכח החיים.
את רשת הדייגים פרשתן מתחתי
ואפשרתן לי בעזרת אומץ ליבכן לקרוס מדי פעם מבלי לומר מילה
עזרתן כשצריך, חיזקתן ועודדתן
ובעיקר נתתן לי תחושת בטחון חזקה שדרך החורים הריקים של הרשת לא אוכל להעלם או לטבוע
שהרשת חזקה ולעולם לא תקרע…
אני מרגישה בטוחה ומוגנת
בידיעה שרשת החברות שלנו, החזקה היציבה
האורירית והמאפשרת, לעולם תשמור על החברות שלנו שלמה
תודה על החברות שלנו
שתמיד הייתה טובה וחזקה
אבל היום בהתבוננות חדשה ורעננה
אני מודה בפה מלא כי יש בחברות הזו עוצמה מסוג מופלא
טוויה וארוגה כמו רשת של קשרי אהבה בין אחת לרעותה.
אוהבת אתכן
נגה
חברותיי, אילנה, מיכל וסיגל כבר לא נפגשות לחגוג ביחד את ימי ההולדת שלנו בכל שנה, גם לא יוצאות ומבלות ביחד, חלקינו נפגשות לכוס קפה אקראית פעם בכמה זמן, חיינו השתנו, מהקצה אל הקצה, סיגל ואני עברנו תהליכי פרידה וגירושין, ששינו את חווית הביחד מהקצה אל הקצה, החברות לא שרדה את השינויים ואת הגלים הגבוהים שהביאו לפתחינו החיים, ועימם צער הפרידה מתקופת החברות הטובה שהייתה.
האם גם את איבדת בדרך חברה או חברות טובות במהלך השנים האחרונות?
ספרי לנו את סיפור החברות הטובה שהייתה לך עם חברותייך במפגשינו
נ.ב
הזמיני חברה טובה להצטרף אלייך
