ארבעה בתי ספר ביקרנו בלונדון. כולם של תלמידות, חילוניים, ציבוריים ועם אוכלוסייה מגוונת מאד.
כתבתי המון, אבל אני בוחרת התמקד בנקודה אחת בולטת שכל בי"ס הציג:
1- הנושא המגדרי לא דובר באופן נפרד אלא משתלב בשיעורים השונים כמו היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ועוד. התייחסות מגדרית תופיע גם בעיצוב הקירות ובשיח היומיומי. בעיקר, הפמיניזם הוא פשוט דרך לראות את העולם בצורה שיוויונית ולכן אולי זה קיים בכל דבר, אבל זה כל כך מובן מאליו שזה לא בולט למי שבתוך המסגרות האלה.
2- המנהלת של בית הספר – QUEEN ELIZABETH GIRLS SCHOOL – ויולט מדברת על הוראה דיפרנציאלית כדרך למידה אופטימלית ואפקטיבית. לטענתה " אנחנו רוצות להתייחס אליהן באופן מותאם ושונה כדי שכולן תכלנה להשיג את אותו הדבר".
בהתחלה זה היה קושי למורים אבל מהר מאד הם הבינו שזה דווקא מקל על העבודה שלהם בכיתה. אם זה נעשה נכון גם יבנה שת"פ משמעותי בין המורים ומורים חדשים יכנסו טוב יותר.
התפיסה היא שכשהמורים לא מצוינים – בנות חזקות יסתדרו אבל חלשות יפלו. לכן צריך להשקיע בבחירה של מורים טובים וגם בהכשרה שלהם ובתמיכה שלהם בתוך בית הספר.
מקדישים זמן גם לשת"פ ולמידה מעוד בתי ספר. המורים בעוד שבוע מסיימים מוקדם ומוצבים בבתי ספר שונים ללמידה.
3- לבית הספר CAMDEN SCHOOL FOR GIRLS גישה מאד ליברלית, אין להם תלבושת אחידה (מאד חריג בנוף האנגלי), יש שם חשיבות גבוהה להבעת קול ודעה, מעורבות קהילתית גבוהה, נותנים מקום לייחודיות האישית, פחות נוקשות. הם אומרים שניתן להיות ליברלים, פתוחים וגמישים בלי להתפשר על הרמה האקדמאית.
לטענת אליזבת המנהלת, נושא אי-התלבושת דווקא מוריד קונפליקטים. המתבגרות תמיד ינסו לאתגר ויש להן קוד לבוש אבל בסך הכל זה נותן אווירה שמאפשרת ביטוי אישי בצורה יותר טובה. על ידי מתן הגמישות הזו, ניתן לחזק את תחושת המסוגלות של נערות.
4- ב PARLIMANT HILL SCHOOL – שמים דגש גדול על נושא האזרחות. יחסית חריג. בית הספר שם דגש על נושא הרב גוניות, הבעת דעה, פוליטיקה ועוד. יש להם פרויקט ל נשים מעוררות השראה (girls like that), הצוות והתלמידות בוחנות את נושא המגדר בכל היבט (גם בשיעורי הדת, בשיעורי האנגלית, האזרחות ועוד). גם בשיעורי המדע יש חשיפה לדמויות של נשים ויש דגש על תחושת מסוגלות גבוהה גם דרך הסיפורים האישיים של המורות/ים.
בנוסף, ישנה מדיניות של אסור לוותר. הצוות יודע שאם התלמידה תקבל 20/20 כנראה שלא אתגרו אותה מספיק (לא גישת ה 100 רק לאלוהים אלא הרצון לתת להן להתמודד לנסות, לפעמים להיכשל וכל הזמן להשתפר ביחס לעצמן.
5- עוד כמה מילים על הצוותים. כל בתי הספר הם ציבוריים. המורים מרוויחים מעט ויש קושי רב למצוא מורים (שבורחים מלונדון היקרה להחריד). עדיין, בכל בית ספר קיבלנו את התחושה שהצוותים מאד מלוכדים, הם ביחד שנים רבות, ומשקיעים זמן רב ומאמץ בהכשרת מורים חדשים. כל מורה נצפה על ידי עמיתיו לפחות פעמים בשנה. ישנם פרויקטים של גיבוש, של למידת עמיתים, של התמודדות עם בעיות בכיתה ועוד.
לדוג', בחלק מבתי הספר מורה צריכ/ה למצוא זמן ל mini inquiry project – לזהות בעיה בכיתה, לחפש פתרונות ולהעלות בפגישות הצוות. אז מוזמנות/ים להטמיע בכמה כיתות פתרונות אפשריים. זה מעלה את המודעות של הצוות לכך שבאחריותם לנסות למצוא גם פתרונות לבעיות ולהיעזר בעמיתים.
