סי פונג

על פעם, כשקלטנו פליטים זרים, על נחישות נשית, על מסעדה סינית אוטנטית ולקינוח סיור בעיר עם עבר ועתיד.

משפחת וונג, הורים וארבע בנותיהן הצעירות סי, ני, דאו ומאי, הגיעו לישראל ב-1979  בזמן פרץ הנדיבות של מנחם בגין (ווינק ווינק לקורא ב. נתניהו). רבים מבני הקבוצה התקשו להקלט אבל משפחת וונג היא סיפור הצלחה.   כל האחיות חונכו להצטיינות בלימודים ותרומה לחברה בה הם חיים.

סי, הבכורה היתה אז בת 16 וכמו בני גילה בקבוצה הגיעה לאולפן בקיבוץ ניר דוד, למדה את השפה העיברית בזריזות ותוך שלושה חודשים השתלבה בכיתה רגילה (בסיוע של מורה חיילת).  סי היצטרפה לגרעין  וביקשה להתנדב לצבא אבל צה"ל לא היה מוכן עדיין לתופעה שכזאת וסי המשיכה ללימודי חינוך מיוחד.
היום מנהלת סי פונג את המסעדה הסינית יאן יאן  בעיר התחתית בחיפה,  כשבעלה, גם הוא ממוצא סיני – מנהל את המטבח. המסעדה נפתחה במקור על ידי הוריה שנים אחדות אחרי שהגיעו לארץ. כדי להצליח לשרוד בעולם המסעדנות הישראלית כמעט 30 שנה צריך כנראה יותר מאוכל מצוין במחיר סביר. המבינים אומרים שהאוכל אותנטי, ובנוסף לסועדים נאמנים וקבועים מגיעים גם תיירים סינים המתגעגעים לאוכל של בית, על אף שהיא ממוקמת בסימטה חבויה – אי אפשר למצוא אותה כך סתם – צריך להתכוון להגיע.

את סי הכירה אימי כשלימדה את אחותה דאו. סי שימשה אז כ"אמא לצרכי ימי הורים" (ההורים וונג עדיין התקשו בעיברית). לא שזה היה מסובך – דאו הצטיינה בלימודים והייתה הראשונה במשפחה שהתגייסה ואף שירתה מאוחר יותר בתפקיד משמעותי במשרד החוץ. כשאנחנו מגיעים סי מזהה אותנו, נותנת יחס אישי ושולפת תמונות של דאו ושל דור ההמשך במדים. אנחנו לא יכולים להתגאות ביחס מועדף: סי זוכרת את כל הסועדים הקבועים ונותנת יחס אישי לכולם. האוכל עדין ומגוון, לא כשר (משמע יש מאכלי ים, בשבילי זו שימחה!), וטעים להפליא. המסעדה מספקת גם שירותי קייטרינג לארועים.

יאן יאן נמצאת בסמטה חסרת שם בין רחוב העצמאות 84 לרחוב יפו 26 (טל: 04.8660022), בבנין בריטי ששופץ ומאופיין בתיקרות גבוהות והמון אור (ליד בניין המשטרה לשעבר, וליד בניין נטוש שיהפוך בקרוב להוצעה לפועל, שלא תצטרכו, כן?)

הפעם הגענו למסעדה במהלך סיור בעיר התחתית של חיפה. סיור ברחובות האלה  הוא סיור בעבר ובעתיד:אפשר לדמיון כמה הם היו יפים פעם, ואיזה פוטנציאל מדהים יש לאזור. יש אמנם ניצני שיפוץ באויר, והרבה דיבורים, אבל עדיין חסר ראש העיר שיאחד את כל פרויקטי השיפוץ השונים לרצף הגיוני כלשהו, ואז תתעורר סופסוף היפיפיה הנרדמת הזאת. בנתיים, כשמטיילים באזור אפשר להפעיל את הדמיון, לשלוף פנינים, וכמובן לבקר במושבה הגרמנית הסמוכה ובואדי ניסנאס, ומדוע לא עכשיו, בחג החגים, כשיונה יהב ממש מבקש…

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.