סוסי העבודה/ כתבה אילנה בן יהושע- (לזכרה של אימא שלנו)
חמודה, שחורקה, פרד ,פוקס, לבן, אציל, נטשה, קטרינה, רוסננטה, חסיס, פסיס, אמוץ, בובה, שנקנתה חלקים, חלקים מפאת גודלה, אביר וסריס זריז, בן אדום של שמעוני שהיה זריז כשד, ויוקטן קצוץ זנב, הסוס של בן צבי שהיה רץ ראשון מוטה הצידה ובכעס מכרסם את הייצולים. ירוק-בעל העין האחת, הרבה חומות ונייבלעס ןפעייגערס וכל זה מלווה בקללות רוסיות עסיסיות, כולם ,כולם הריהם כוח העבודה והעזר מספר אחד במושבנו.
בואו נזכיר את אותם הולכי על ארבע שהיו שותפים בימים ארוכים של עמל, בימי חג ואבל בנאמנות ומסירות משכו בעול. לעיתים היה צריך להיעזר שוט או במילות תחנונים וחנופה כדי לשכנע איזה סוס או פרד לסיים את יום העבודה.
היום נספר על הדמויות הבולטות ביניהם אלו אם האישיות המיוחדת:
ירוק-על שום מה? כיוון שבעלי הסוס היה עיוור צבעים וחשב כי סוסו האדמוני, ירוק. לאחר קניית הסוס הסתבר כי הסוס בעל עין אחת. רץ המושבניק אל סוחר הבקר, וולדמן ,להתלונן וזה ענה לו באידיש:" ווס איז אר דאף ליינען הבאלט"? מה יש? הוא צריך לקרוא עיתון?"
פרדו של שמעוני צמחוני- היה מגיע לשער המשק בעצלתיים ורק היה עובר את השער מיד נכנסה בו רוח תזזית דהר אל הכביש, הסתובב וחזר בחזרה לאורווה. וכל זה כשבעליו צווח וצורח
אביר היה סוס מתוסכל- בשעת ערב היה חוזר מהשדה וכדי לזרזו היה בעליו אומר לו :" עוד קופסה שעורה אביר עוד קופסה עד שהיו מגיעים לחצר ואז היה אומר לו:" ובכן רימיתיך אביר"
סוסו של ביצ'וצ'ר (היום אבידן) -היה בעל גינוני היגיינה מוזרים, הוא אהב להתפלש באבק שליד מחסן האספקה וזאת בעודו קשור לעגלה שעליה יושב בעליו. ענני האבק שהיתמרו אל על היו עדות למקלחת. החברים מיד היו באים לחלץ את ביצ'וצ'ר ואת הסוס מהיצול והרתמות.
פרדתו של הרמתי ריזינברג הייתה יפת נפש ולה דעות משלה, היא לא התחילה את יום העבודה לפני 10:00 אך מה לעשות חייבים להביא את החלב למחלבה. הרמתי היה יוצא מהחצר ומיד הפרדה חוזרת הביתה כך כמה פעמים ובכל פעם שחלף הרמתי על פני השכנים (בן יהושע יעקב ופרץ) היה אומר להם בשפתו הציורית:" צפרא טבא, זה שוב פעם אני"
בין קהילת הסוסים בלט סוסו של בן עמי (אבא של רלי הראל) הוא היה סוס אינטליגנטי ורשע. חלקתו של בן עמי הייתה בין החלקות המרוחקות בכפר ומה יעשה המושבניק בנסיעתו המקרטעת? יקרא כמובן את מגזין TIMES. כי הרי ידוע שבן עמי הגיע משיקאגו ועדין מנוי על מגזין TIMES. קורא בן עמי במגזין ומאזין לדהירות סוסו שמשטה בבעליו ומניע רק את שתי רגליו הקדמיות.
הסיפור האחרון יהיה על סוסו של חיים סודביצ'ר (עפר)-סוסו היה רשע מרושע ובכל הזדמנות היה נושך. החליט חיים למכור את הסוס ויצא השוקה, לשוק רמלה שם מכר את הסוס לשני נערים .חיים רצה להדגים לנערים את מעלותיו של הסוס, או אז פוער הסוס את מלתעותיו תופס את חיים בחולצתו וככה רץ אתו סביב השוק לכל צחוקם של הנערים.
לסיום, כמה מילות פרדה לדורנו דור הסוסים והפרדים, מי שלא ראה סוס אחוז תזזית דוהר ברחובות הכפר שכל חלקי העגלה מתפזרים? הפסיד. מי שלא ראה עגלה רתומה לשני סוסים ואנחנו מצטופפים בה ושרים במלוא גרוננו בדרכנו לחוג את יום העלייה על הקרקע של קיבוץ חממה הלא היא ניצנים-הפסיד
אפילוג- אחרית דבר – ומי שלא שמע את אימא שלנו אילנה בן יהושע לבית שפר צוחקת תוך כדי כתיבת המאמר הפסיד
