המבחן האמיתי של מותג חדש לרוב יהיה כשנה לאחר הקמתו. קולקציה ראשונה יכולה להיות יוצאת דופן בהצלחתה או לחילופין, מאכזבת, אך לא בהכרח תעיד על אלו שיבואו אחריה.
הקולקציה הראשונה שיצרה שרון טל למשכית המחודשת יצרה באז גדול, הן בגלל הסיפור שעמד מאחוריה והחיבור לדמויות כמו רות דיין וסטף וורטהיימר, והן בשל הפריטים הייחודיים שזכו לרמת חייטות עילית שנדיר לראות כמוה בארץ (על הסיפור מאחורי משכית המחודשת והקולקציה הראשונה תוכלו לקרוא פה).
שרון טל ובעלה ניחנו באישיות שלא פוגשים הרבה, זו כנראה אחת הסיבות להצלחתם ולחוויות המרתקות שהם עוברים בתהליך העבודה. מבחינתם אין דבר שאינו אפשרי או מסובך מדי לביצוע, פשרה היא מילה גסה ופרפקציוניזם לא זר להם, כשזה משתלב עם עם הכשרון המבורך של שרון לאסתטיקה ועיצוב התוצאה יוצאת דופן.
הקולקציה השניה שהוצגה השבוע מוכיחה שלא דובר בהברקה חד פעמית, ובמידה מסויימת מעידה עוד יותר על כשרונה של טל, כיוון שזו קולקציה מקורית ולא קולקציית הומאז' כמו הראשונה שהתבססה בעיקרה על פריטים אייקונים של משכית.
הסיפור שעומד מאחורי הקולקציה החדשה מרתק. בעודה חושבת על השראות הגיע אל שרון אדם עם ארגז ישן וגדול עליו כתוב "למשכית". היה זה בנה של אמנית הקרמיקה משנות ה-60 וה-70, בתיה סרנגה. סרנגה יצרה עבור משכית המיתולוגית פריטי קרמיקה ייחודיים בעבודת יד, בינהם חרוזים ותכשיטים. היא נפטרה ממחלה בשנת 2001 והארגז שהיה כנראה מוכן למשלוח למשכית נותר סגור בביתה מאז. כששמע בנה על הקמתה מחדש של משכית, יצר קשר עם שרון טל והעביר לה את הארגז שבו נתגלה אוצר של עבודות קרמיקה קטנות, צבועות בעבודת יד ייחודית. חלקי הקרמיקה היוו את ההשראה לקולקציה החדשה ביחד עם ציוריו של הצייר היהודי אמריקאי מארק רותקו שהתאפיינו בשדות צבע גדולים ודיברו באותה השפה של צבעי הקרמיקה. כך נולדה קולקציה בצבעוניות עשירה כשבחלק מהפריטים שזורים חלקי קרמיקה או חלקי מתכת הצבועים בעבודת יד באותו הסגנון.
הקולקציה כוללת כ-80 פריטים הנעים בין שמלות מרהיבות ושופעות בד המעוטרות בעבודות יד דקדקנית של רקמות מסורתיות ייחודית, למעילים (בניהם מעיל המדבר האייקוני של משכית), ז'קטים, מכנסיים מחויטים, חולצות וחצאיות. הבדים הם מהמשובחים ביותר וכוללים קשמיר, צמר, משי וכותנה.
כששרון מתארת את תהליך העבודה על כל פריט ופריט, היא מוכיחה שאין דבר העומד בפני הרצון. סיור בסטודיו של משכית הוא חוויה בפני עצמה, את הכבוד העצום הניתן כאן למסורת, לעבודת היד, לאיכות ולאופנה, קשה להעביר במילים וגם התמונות, יפות ככל שיהיו, מתקשות להעביר את הפרטים.
את הקולקציה מלווה קו תכשיטים שעוצב מחלקי הקרמיקה המקוריים של בתיה, בשילוב עבודות יד מכסף וסרטים ייחודיים. חלק מהתכשיטים נושאים את חתימתה של בתיה.
בהחלטה משותפת עם בנה, משכית תורמת 5% מכל ההכנסות של הפריטים המשותפים לעמותות שנבחרו על ידי המשפחה, להנצחתה של בתיה סרנגה.
אם אתן חובבות אופנה גבוהה, אל תפספסו ביקור בסטודיו המרהיב הממוקם בבית בו שכנה בעבר מסעדת קרן. אם יש לנו בארץ מותג קוטור, הרי זו משכית המחודשת המציגה איכות עילית ללא פשרות ומציגה סיפור נוסטלגי מרתק בכבוד הראוי.
טווח מחירים: מכנסיים: 1,200-1,800 שקל, חולצות: 700-3,000 שקל, מעילים: 3,250-5,600 שקל, שמלות: 3250-25,000 שקל, צעיפי משי: 950 שקל, תכשיטים:1250-2500 שקל
בית משכית, אאורבך 4, תל אביב
