"כל הבן הילוד היאורה תשליכהו"
"לזרוק תינוקות ליאור?" שאלה מרים מבועתת.
"אני לא מאמינה שהמלך יעז. הוא בטח לא רוצה שכולם יגידו 'זה לא מלך, זה רוצח'."
ואם תהיה לנו בת?….
ומה יקרה אם יוולד תינוק ולא תינוקת?
נולד בן!
התינוק שהה זמן מה בבית, עד שהאם הבינה שאי אפשר להמשיך ככה. החיים שלו ושל כל המשפחה בסכנה. בתחילה היא הציעה להניחו בפתח הבית של הסוחר המצרי שמוכר להם את הפפירוסים. היא קיוותה שירחמו על התינוק ויצילו אותו.
מהומה התעוררה בבית בעקבות הצעה זו. האב והילדים ראו בזה הפקרה של התינוק. לעומתם, האם אמרה שהיא לא מוכנה לשבת בשקט ולחכות שיקרה אסון.
לאם היתה תוכנית: להכין תיבה מגומא, להחביא בתוכה את התינוק ולהניח אותה במקום שהמצריות באות לרחוץ בנהר, בתקווה שהן כנשים עם תינוקות יצילו אותו. מרים התקוממה והיא ענתה לה: " אנחנו לא עושות מה שהמלך ציווה. להיפך, אנחנו מכינות תיבה. כמו תיבת נוח, אבל קטנה. התיבה תציל את הילד שלנו עד שיסתיים המבול של השנאה".
האם הטילה על מרים לשמור על אחיה, לשמור עליו בכל מחיר.
אמה של מרים הלכה והיא נשארה לבדה עם התינוק, כשלפתע הנגיעה הנסיכה עם פמלייתה לרחוץ בנהר. התיבה נסחפה במים והנסיכה מצאה.
מרים לא ידעה מה לעשות…
באינסטינקט היא רצה לעברה. ומה תגיד לנסיכה?
מרים החכמה אמרה לנסיכה שהתינוק בוכה כי הוא צריך חלב ואם היא תרצה היא יכולה למצוא לה אישה מינקת עבריה. הנסיכה הסכימה ומרים רצה להביא את אמה.
הנסיכה, רבת החסד, השאירה את התינוק לאם עד שיגדל מעט ואז היא תעביר אותו אליה שתגדל אותו כבנה.
תנאי אחד היה לנסיכה:"אני רוצה שהשם שלו יהיה משה. משה. כי אני משיתי אותו מהמים".
וכך משה ניצל…
הספר מתאר בשפה פשוטה וקריאה את ספור גבורתה ואומץ ליבה של מרים. הוא מרחיב את הסיפור המקראי הפטריארכאלי ונותן קול גם לאחותו של משה. הספר מתאר את מרים כילדה, הנאלצת להתמודד כמו כל הילדים עם חברים, אחים, הורים ושאר החרדות. מרים מספרת את סיפורה בגוף ראשון, ואנו הקוראים מזדהים עימה וחווים את רגשותיה ותחושותיה.
זהו סיפור התבגרותה של מרים מילדה לנערה, כשהיא נאלצת להתמודד עם משימה קשה ומורכבת…
הספר מנוקד ומתאים לגילאי 8-11.
קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
