המראה העליבה אותי
היום נורא טרנדי לחשוב חיובי, גם אם את הולכת למות.
למשל אם אני חוטפת מיגרנה, אומרים לי: את הזמנת את המיגרנה.
באמת?? אני הזמנתי את הכאב, הבחילות וההקאות? הרי שנים אני לא מזמינה אף אחד, אני בצורה כמו מבצר אנגלי.
אומרים לי: את יודעת מה הבעיה שלך? שאת לא מעזה להתבונן אל עצמך פנימה. את מפחדת.
מה יש לי להתבונן פנימה. כבר מכיתה א' אני יודעת מה יש לי בפנים:
1 לב, שמפשל בדפיקות, 2 כליות, 1 מרה (עם 5 אבנים מוכנות למשחק), 1 לבלב, ומעי עם פיצול אישיות. שום דבר מרתק. אינסטלציה. דברים שצריכים לתפקד.
אומרים לי: את לא מחוברת לעצמך, את לא זורמת.
מה אני, ביוב? ולאן אתם רוצים שאתחבר. יש לי כבר חשמל בבית. למה אתם משגעים אותי??
כולן מחוברות לרחם שלהן, זורמות ורק דברים חיוביים יוצאים להם מהפה.
הכל נפלא, נהדר, מאמי, באבי, נשמה, כפרה, אני חשה אותך, אני אוהבת אותך, העולם בוורוד.
…
אני יודעת שכמה שלא אתחמק מזה, זה מגיע אלי. יש לי חברה רוחנית חסרת בטחון שהולכת לקבוצת תמיכה ושם מלמדים אותה איך להתגבר על חוסר הביטחון.
כן, היום כל 3 אנשים שנמצאים בחדר, הם קבוצת תמיכה.
– "אבל לי יש קבוצת תמיכה בבית, בשביל מה התחתנתי וילדתי אם לא בשביל תמיכה. מה אני צריכה תומכים זרים?" שאלתי אותה
– " וזה עוזר לך?"
– "כן מאד", היא אמרה "וגם לך כדאי לעשות את זה. תקבלי המון ביטחון, זה ישנה לך את החיים"
רק זה חסר לי בגיל 69 לשנות את החיים, עד שהתרגלתי אליהם.
אבל אמרתי לעצמי: נורית, לכי על זה. די עם השליליות.
– "ואיך חושבים חיובי?", שאלתי.
היא אמרה לי:
– "בכל בוקר תעמדי מול הראי כמה דקות ותגידי: אני נהדרת, אני חכמה, אני מוכשרת, אני יפה, אני מקסימה, אני מאושרת. אל תתבישי, תשקיעי בעצמך. מגיע לך".
(עכשיו אומרים לי את זה?)
– "תסתכלי לעצמך בראי ותגידי את זה כמו מנטרה".
– "ואז מה יקרה?" אני שואלת
– "את תראי איך תתחילי להאמין בכל הדברים האלה והביטחון העצמי יעלה ותרגישי נפלא".
.
טוב, למחרת עמדתי מול הראי, מזל שאני גרה לבד, והתחלתי לדבר אליו.
אמרתי לו: אני חכמה, אני נהדרת, אני מוכשרת, אני מאושרת, אני יפה
ככה כל השבוע.
עד שביום שישי, הראי פתאם ענה לי בעצבים:
– "יאללה, מטומטמת אחת, טחנת לי את המוח כל השבוע, הרסת לי את הבבואה,
איזה חכמה, ואיזה נעליים, מי מדבר אל ראי דבילית שכמוך.
וחוץ מזה, אם להיות אוביקטיבים, את גם מכוערת ואין לך טעם. עכשיו עופי לי מהעיניים".
.
וכך, נשארתי עם המחשבות השליליות וחוסר הביטחון, ובנוסף גם עם ראי רשע עד עצם היום הזה.
הסוף.
ואיך אפשר בלי תמונה?
צילום: נורית גפן.
השירותים ברקע: מכוון.
לדברי נורית:
שם הכי נכון להגיד את המנטרה. חוץ מזה שזה מצחיק אותי נורא רוחניות וקקה.