.

 אני מאוד אוהבת לראות עבודות של סטודנטים בתחומי יצירה רבים, וכמובן באופנה
– הבית המקצועי הנצחי שלי –
למרות יחסי-אהבה שנאה שאני מנהלת איתה. עם האופנה

בעקבות תצוגת הסטודנטים של שנקר בשבוע האופנה גינדי TLV 2017,
שבה ביקרתי ועליה כתבתי בפוסט הזה,
ולקראת תצוגת מעצבי העתיד – Upcomind  Designers –
העסיקה אותי שאלת השלב הבא.

מבין כל הסטודנטים לאמנות ועיצוב, שמסיימים בתי ספר מעולים בכל רחבי העולם,
רק כחמישה אחוזים מתפרנסים מהמקצוע ומהיצירה שלהם באופן ישיר.
סטודנט מוכשר ומצליח לעיצוב – ואפילו לעיצוב אופנה, מהמעשיים שבמקצועת העיצוב –
הוא לא בהכרח מעצב אופנה מצליח בשוק החופשי, ולא מחוסר כשרון.
לבוגרים הצעירים מחכה תחרות קשה,
בין אם הם משתלבים בתעשייה הממוסדת, באחת החברות הגדולות,
ובין אם הם מעוניינים לפתוח מותג אופנה משלהם.

כשסיימתי את לימודיי בשנקר, ב-1989, חלמתי ליצור שמלות כלה.
פרוייקט הגמר שלי נקרא 'כלולותיה של סינדרלה' וממש חלמתי לעשות בדיוק את זה.
מערכת של אילוצים כלכליים, ושיקולים שבדיעבד אולי מקורם בטעות
(ושבזמן אמת נראו לי הנכונים ביותר),
מנעו ממני את הגשמת החלום הזה.
השתלבתי בתעשיית האופנה, ועבדתי במגוון של תפקידים, מעניינים וחשובים בדרכם,
אבל מעט מאוד יצירה הייתה בהם, ואני חייתי במשך שנים במצב של תיסכול.
חברה טובה שלי הגדירה זאת היטב ממש לאחרונה:
התייחסת ליצירה כאל מותרות, ואת (כלומר אני) היית עסוקה בפרנסה ובשרידה.

מעצבים שיבחרו היום בנתיב העצמאי, יצטרכו ללמוד גם מקצועות נוספים: ניהול עסק, שיווק.
במפעל הפיס הבחינו שמבין התמיכות המועטות שמדינת ישראל מקצה לאמנויות שונות,
עיצוב אופנה לא זוכה לתקציב כל שהוא, ומעצבים צעירים נזרקים אל המים העמוקים,
ממש כמו שנזרקתי אני בשנות השמונים.
הם החליטו לתת לקבוצה של מעצבים תמיכה מכל הכיוונים.
כל מותג צעיר שזכה להשתתף בפרוייקט קיבל סכום של 140,000 ₪
שהוקצו להקמת קולקציה לתצוגה, ותמיכה של מנטור – מעצבת או מעצב ותיקים,
שילוו את העשייה הראשונית שלהם.
בנוסף, הם קיבלו וממשיכים לקבל תמיכה והכוונה בנושאי ניהול עסק, שיווק
ונושאים נוספים בהתאם לצרכיהם.

ועדה בת 7 משתתפים
– דורין פרנקפורט, מאיה נגרי, ששון קדם, שחר אטואן, מוטי רייף, מיכל צ'יטיאט ודוד עדיקא –
בחרה מבין ההצעות הרבות את ששת המותגים הצעירים,
שהגישו להערכתם קולקציה בת 10 מערכות לבוש לפחות.

לדברי דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות והאמנות במפעל הפיס:
“פרויקט האופנה של מפעל הפיס מעניק למעצבי אופנה רשת בטחון כלכלית ראשונית והכוונה מקצועית של טובי המעצבים בארץ.
המטרה העיקרית היא להנחות את המעצבים ולסייע להם לבנות מותג משמעותי שיאפשר להם להישאר בתחום ולפרוח".

אמן.

.

* * *

.

את התצוגה פתחו
HOLYLAND CIVILIANS – בתרגום חופשי 'אזרחי ארץ הקודש'
מותג חדש של סטריט וור, בעיצוב ענת משולם ודור חן,
שמושק בשבוע האופנה הנוכחי, ומטרתו ליצור פריטים שישרדו ויישארו רלוונטיים במשך שנים.
על המסלול עלו דוגמניות ודוגמנים במערכות לבוש
שההשראה ליצירתם צעירה ומתריסה, ונשאבת ממוטיבים שקשורים בזהות המותג:
פריטים בהשראה צבאית, דפוס בדמות חמור (חמורו של המשיח?),
ושמיכת קווילט בהשראת ויטראז'ים כנסייתיים.
פס הקול שליווה את הקולקציה היה קולו של אלן גינסבורג
שמקריא את Footnote to Howl שלו
שמילותיו – שמתייחסות למושג הזה, קדושה – מתריסות אף הן.
היה שווה להקשיב.
HOLYLAND CIVIIANS בפייסבוק

.

.

*

.

HILI ARI
הילי יעקובי, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה "בצלאל",
וארי שוסטרוביץ' בוגר בית הספר "מנשר" לאמנות.
יחד הם בונים מותג שבפיסתו העיצובית מתקיימת במינעד שבין קלאסיקה לעירוניות קיצונית.
השניים מאמינים במערכת יחסים ארוכת טווח עם פריטי הלבוש לכן הם מכוונים לקולקציה על-זמנית,
תןך שימוש בחומרים איכותיים ופריטים בעבודת יד המשולבים לצד גזרות נקיות.
קולקציית החורף שלהם עוסקת בהעדר, בהיעלמות, בהפרעת סדר.
על המסלול, וגם באתר האינטרנט של המותג, נראה גם עיסוק מעניין
במנעד שבין גבר לאישה,
הם מצלמים בחורים נשיים, ונשים שעשויות להיתפס גם כגבריות.
אסתטי ומעניין
לאתר של HILI ARI

.

.

*

.

טלי קושניר
שעד לשנת 2015, שימשה כאסיסטנטית של המעצבת דורין פרנקפורט
הקימה את המותג העצמאי בעידודה.
קושניר הינה בעלת ארכיון ביתי של לבוש ואופנה ישראלי ששימש ברבות השנים למחקר, להפקות אופנה וקולנוע.
הקולקציה בתצוגה, שנועדה לנשים ולגברים, נוצרה בהשראת נשים ארכיאולוגיות, מחלוצות התחום:
דיים קתלין קיניון ופרופ' דורות'י גארוד ועבודתן החשובה כאן בתקופת המנדט הבריטי.
רבים מהבדים בקולקציה עברו תהליכי צביעה ידנית ממרקחות צבע טבעיות אותם יצרה המעצבת בעצמה.
טלי קושניר בפייסבוק

.

.

*

.

נוי גוז, נועה גור ודפנה פילוסוף – TRES
TRES הוקם ב-2014 כמותג של נשים שמעצבות עבור נשים.
בקולקציות נעשה שימוש של קווים נקיים, גזרות נשיות נינוחות ונטולות מאמץ,
בדים טבעיים ואיכותיים והקפדה חסרת פשרות על גימור ותפירה.
אני מצאתי בקולקציה שעל המסלול אלגנטיות מהסוג שלעולם לא יוצא מהאופנה,
גזרות איכותיות וקלילות, וכמה פריטים שהייתי שמחה לצרף לאוסף הפרטי שלי
ובראשם המכנסיים המחוייטים, גבוהי המותן והחפת.
TRES בפייסבוק

.

.

*

.

סבינה מויאל מוסייב מציגה PAUSE
מוסייב למדה עיצוב אופנה ב"שנקר" והינה דור שלישי לחייטים
שהגיעו לארץ מבאקו, אזרבייג'ן,
מקום שבו מסורת טקסטיל עשירה.
"PAUSE"- קולקצייה לקיץ 2017 נובעת, לדבריה, מהכמיהה ההולכת וגוברת של כולנו, להאטה,
לפסק זמן בתוך הקצב המסחרר של החיים המודרניים.
הקוצקציה עשירה בבדים טבעיים נעימים ואיכותיים למראה (לא נגעתי בהם),
שחלקם מודפסים במוטיבים צבעוניים עשירים, שמקורם ברקמות-יד מסורתיות.
על אחת השמלות שמתי עין, לצורך אירוע משפחתי בקיץ הקרוב.
סבינה מוסאייב בפייסבוק

.

.

.

*

.

אלישע אברג'יל מציג את TOPOS
הטופוס מתחקה אחר הטופוגרפיה של מבנה הגוף הנשי
ומפיק ממנה מוטיבים ויזואליים שחוזרים באלמנטים שונים בקולקציה:
בדפוסים דיגיטליים, בחתכים היוצרים קווי מתאר חדשים לגוף
ובחיבורים של חומרים שונים ומנוגדים.
זו הקולקציה המוצלחת בתצוגה.
אברג'ל עיצב דפוסים מרשימים ומורכבים
ובחר בפאלטת צבעים אינטליגנטית ונעימה מאוד לעין.
אלישע אברג'ל בפייסבוק

.

.

.

.

* * *

.

עכשיו נותר רק לקוות שאכן יצליחו ליצור ולשרוד בתוך הג'ונגל המסחרי.
אני מקווה לראות אותם כאן עוד הבה זמן

.

* * *

.

כל התצלומים: יח"ץ
צלם: אבי ולדמן