אני משערת שאת הפוסט הזה אצטרך לפתוח בוידוי-
אני לא קונה בחנויות יד שניה ולא לוקחת בגדים מחברות.
אם להעזר בפסיכולוגיה בגרוש אפשר לנחש שזה בגלל שאני ילדה רביעית. בפועל התירוץ הזה לא ממש מחזיק כיוון שאחותי הקרובה אלי בגיל גדולה ממני בשלוש וחצי שנים ואם כבר מישהי ירשה את הבגדים שלה זו בת דודתנו שקטנה ממנה בשנה. ומעבר לזה, ההורים שלי באמת לא החסירו ממני דבר ולא אספו עבורי בגדים וצעצועים ממשפחה וחברים. מצד שני, לא קנו הרבה. זו היתה תקופה אחרת, קנו רק כמה שצריך ולא יותר.
עם זאת, מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי להתלבש והייתי בודקת את הארון השכם וערב, ממציאה לי שילובים חדשים ומתכננת בתחילתו של כל שבוע מה אלבש במהלכו. כשהפכתי עצמאית והתחלתי להרוויח כסף מצאתי את האושר שבקניית בגדים חדשים ועד מהרה בניתי ארון גדוש. הבעיה שלי עם בגדים (כמו עם עוד לא מעט תחומים בחיים), היא שאני ממצה אותם מאוד מהר. לשמחתי, ועל כך יעידו חברותיי, אני משחררת אותם באותה הקלות שבה נקנו ומעבירה הלאה. היתה תקופה שחברותיי לבשו כ"כ הרבה בגדים שעברו אליהן ממני שהן סיפרו שהן קנו אותם ב"בוטיק גלי" (כן, נחמה הוא לא שמי האמיתי).
עם השנים ובעיקר אחרי הלידות השלתי לא מעט קילוגרמים ממשקלי ורבות מחברותיי לא יכלו להנות יותר מההיצע החדש, ואז הגיעה הבייביסיטר מ' שהפכה לחברה. קיבוצניקית לשעבר ששמחה לקבל כל פריט שאין עליו מספר מהמכבסה. שנים שהבגדים שלי עוברים אליה, והיום הגענו למצב שאני שולחת לה מסרון עם המילה "שקית" בערך אחת לחודש ותוך 24 שעות היא מגיעה לבקר ולאסוף. אני שמחה לדעת שהבגדים שלי מגיעים לבית חם והיא שמחה לקבל פריטים, חלקם חדשים לחלוטין, שתואמים את מידתה וטעמה.
מעולם לא הייתי במסיבת החלפות, אבל עם העלאת הרעיון של מסיבת ההחלפות של סלונה מיד פתחתי את הארון ושלפתי כמה פריטים שהגיע זמנם לעבור הלאה. חלקם גדולים עלי ולכן יהיו בודאי גדולים גם על מ' ואת חלקם היה לי קשה לשחרר למרות שכמעט ואינם נלבשים ומסיבת ההחלפות היא הזדמנות מצויינת להעביר אותם לידיים טובות אחרות.
רצה הגורל ודווקא בתאריך בו נקבעה המסיבה יש לי מחוייבות לארוע נוסף. עוד לא ברור לי אם אצליח להגיע, אבל אעשה כל מאמץ לפחות להעביר את השקית. במידה ואגיע, מעניין אותי לגלות אם אצליח לעבור את המחסום שקיים אצלי ולקחת משהו שמישהי אחרת תרמה. מקווה שתהיה לי ההזדמנות לבדוק את זה. אין לי ספק כי עצם העובדה שאני לא קונה בחנויות יד שניה ולא לוקחת חלק בהחלפות, גרמה לי לפספס הרבה פריטים נפלאים. שלא לדבר על העניין הערכי והידידותי לסביבה שמלווה לבישת בגדים שנלבשו בעבר ע"י מישהי אחרת.
אז מה אני אביא?
2 זוגות מכנסיים של המעצבת "אופירה". הם אמנם אצלי בארון כבר קרוב לשלוש שנים, אבל נלבשו במקרה הטוב שלוש פעמים. הסיבה שלא העברתי אותם עד היום לאף אחת מחברותיי היא שהם אולי הפריטים הכי יקרים שקניתי אי פעם והיה לי קשה לשחרר. (אם זכרוני אינו מטעני, למעלה מ-500 ש"ח לזוג). נכון להיום הם גדולים עלי וגם כבר לא הסגנון שלי. הם יתאימו למידה 38-40 אני מניחה.
מכנסי ג'ינס שקניתי לאחר הלידה האחרונה, בגזרת בויפריינד עם מעט לייקרה. שימשו אותי נאמנה פחות מחודשיים עת הפציע הקיץ ועד החורף אני מקווה לשוב לכל הג'ינסים מלפני ההריון. גם הם יתאימו למידה 38-40 (למרות שכתובה עליהם המידה 27, אל תאמינו)
יהיו עוד, מבטיחה. טרם הספקתי למיין ולצלם.
באות?
