במשך ארבעה חודשים נמשכת מחאת הרופאים נגד הסכם השכר החדש.
אין ספק שאינטרסים שונים מצויים בין שני הצדדים כך שאיש לא מצליח להתיר את הסבך .
אנשי האוצר נושאים באשמה מאחר שהם לא עשו מאמץ כנה ללכת לטובת הרופאים .
בניגוד למצג השווא שמציגים אנשי האוצר ,כאילו הרופאים הם אלו הדוחים את כל ההצעות אשר הוצגו בפניהם הודה שר האוצר יובל שטייניץ במשדר "פוליטיקה" בערוץ הראשון שאין בכוונתו להציע לרופאים יותר ממה שהוצע להם.
המכשול העיקרי העומד כעת בפני פתרון המשבר הינו היעדר מנהיג אשר מסוגל ומוכן לקבל החלטות קשות בלי למצמץ ובלי לזגזג.
דבר זה דרוש היות וסגן השר ליצמן שאמור לתמוך ברופאים מתחכם ותומך בעמדת האוצר ,בעוד מנכ"ל המשרד רוני גמזו תומך בעמדת הרופאים .
ואילו רשות ההסתדרות הרפואית הינה חלשה ולא מעורבת.
אין ספק שהסכסוך הנוכחי טומן בחובו מציאות מעוותת שבה לצד רפואה ציבורית ענייה המתקשה לטפל כראוי בחולים ולא מצליחה לפרנס את הרופאים צמחה מערכת רפואה פרטית אשר מפוצצת בכסף.
אין פלא שהרבה רופאים יצאו קירחים מכאן ומכאן היות ומחד התקווה לשינוי במערכת הרפואה הציבורית נגוזה ,ומאידך התיקונים היו מזעריים.
מה שהוביל למאבק מתמחים אשר למדו את הציבור הישראלי לקח חשוב : כדי לנצח את הממסד השלטוני האטום יש צורך להכביד את היד על השאלטר ולשתק את פעילות בתי-החולים.
אסור להיכנע לכל דרישות הרופאים אבל גם אסור לקבל בהכנעה גמורה את הסירוב של האוצר ללכת לקראת המתמחים .
כדי לפתור בעיה זו צריך שריף חזק שיתפוס את שני הצדדים באוזניים ויגרור אותם לשולחן המשא-ומתן עד שייצא עשן לבן.