מלון בוטיק – חוות ערידלה. אני עוד לא ראיתי מקום כזה עם מיקום כזה בארץ.

כל החברה עושים את כל העבודות בלי יוצא מן הכלל כמו:
ריתוחים/זיגוגים/ריצפות עץ/ארונות חשמל/גדיד/מסיק ובישול.
זה לא שיש כאן חדרניות וחקלאים.
כולם/לן עושים/שות הכל!
אין שום סוג של שירות חיצוני שאנחנו מקבלים.

על כביש הערבה כשחוזרים מאילת בצד ימין מבחינים מרחוק בתל קטן וירוק.

שאני לא אדע על זה כלום? לא יכול להיות.

 מאירה סיפרה לי לא פעם שיש שם חווה של דני ונורא יפה שם.

ולא עשינו עם זה כלום עד אתמול.

הפעם שאלה בא לכם לעצור ולראות את המקום?

והציעה לי שאולי גם אכתוב.

אמרתי בסדר.

חוות ע'רנדל. המקום הגבוה ביותר בבקעת הערבה. שימש כמוצב צה"ל משנת 49 עד 1981

26757107_10156221596924301_7493907464231663514_o 26731637_10156031808324185_9074425146079244643_n

השער נפתח ואז הופיע דני.

תוך כדי שדני ומאירה מחליפים מילים על בסיס ההכרות שלהם, אני התחלתי עם ההתרגשויות שלי ודפיקות הלב המואצות.

26685819_10156221603034301_8959627754191994594_o

מה זה? מאיפה זה בא? מי זה?

והסיפור הוא כזה:

דני וקרן עברו פיזית לגור בחווה בשנת 2005, חמש שנים ראשונות גרו בלי חשמל בתנאים של כלום, למדו לחיות לבד.

בשנה ראשונה בחווה שהיתה מוצב צהלי עד שנת 1981  מספר דני פינינו כ-130 טון פסולת צהל'"ית.

שנים ראשונות עשינו הכשרות קרקע לחקלאות, סוללות הגנה משטפונות, קו מים , קו ביוב.

אחרי שבע שנים קיבלנו היתרי בנייה ולאחר מכן קיבלנו אישור ממשרד התיירות להקים מלון במקום.

השיווק מפה לאוזן, לא מתאמצים בכוונה.

מגדלים במטעים למטה זיתים ותמרים.

מייצאים לחו"ל, כ-50 טון תמרים בשנה.

 מגדלים זיתים מסוג ברנע וסורי, יש בית בד במקום, מפיקים שמן בעצמנו כמה אלפי ליטרים בשנה.

המטע הצעיר של התמרים גם שלנו.

וכאן כבר לא יכולתי להתאפק אני שואלת מי זה אנחנו?חוץ מקרן ואתה?

דני: קרן ואני ושלושת ילדינו (3 בנים),  בנוסף מדי שנה באים לגור איתנו כאן בחווה עוד כארבעה עד שישה חברה  ישראלים בלבד. ודני מדגיש : חברה הכי הכי הכי טובים שיש בארץ!

כולם יוצאי יחידות מובחרות בצה"ל או לחילופין היו בתפקידים משמעותיים בארץ.

כל החברה עושים את כל העבודות בלי יוצא מן הכלל כמו:

ריתוחים/זיגוגים/ריצפות עץ/ארונות חשמל/גדיד/מסיק ובישול.

זה לא שיש כאן חדרניות וחקלאים.

כולם/לן עושים/שות הכל!

אין שום סוג של שירות חיצוני שאנחנו מקבלים.

ואז אני שואלת:

מאיפה זה בא לך הרעיון הזה? יש לך ניסיון חקלאי?

דני: כן, גידלתי צ'יפים בחברת הייטק.

לקח לי רגע להבין שהבחור בא מתוך משרד ומקלדת.

ודני ממשיך: קרן ואני רצינו משהו מהותי לחיים שלנו.

קיימות נכון להיום 6 סוויטות מעלפות שפועלות כבר 4 שנים.

גם את הסוויטות הקמנו לבד. הבסיס הוא בנייה קלה.

מצרפים לזה את כל הפסולת של החווה כמו שאריות מחומרי בנייה, מאגדים ברשתות ברזל, מטייחים ויוצרים צורות אמנותיות שמשוות לבקתות מראה המשתלב בנוף בצורה מדוייקת.

נכנסו לראות בקתה שמעוצבת בדיוק לטעמי האישי.

כמובן שקרן עיצבה בנוסף הברכות הקטנות בחצר,והמקלחות שמצופות באבני זכוכית צבעוניות

קרן ציפתה במו ידיה אבן אבן.

26952590_10156221603649301_6565141693187759393_o

המראה של המקלחת איך אומר דני? הכי יפה בארץ!

ואני מאשרת.

26733824_10156031808644185_5282196897270713232_n

מחיר לילה בסופ"ש 1,300 ₪ מחוייבים לשני לילות מינימום כלומר 2,600 ₪

26910780_10156221601224301_3274564703028019314_o 26758561_10156221598134301_4631973088445609268_o 26850845_10156221597054301_1476341240381105937_o

26685496_10156221598509301_6742932723614513615_o

מוגשת ארוחת בוקר מדליקה.

צהריים וערב אפשר לצאת לאכול באזור או להכין בבקתה.

יש מקום לקיים סדנאות.

26841527_10156221598894301_6364633771640526051_o 26757864_10156221599389301_8689120725124474339_o 26685758_10156221598054301_3379360078078373795_o

דברו איתם.

ואני אומרת לכם/כן

תיירות מלח הארץ מראשיתה ועד כה.

מקום איכותי ברעיון ובתוצאה.

אם בא לכם/כן שקט ונוף עוצר נשימה

אז סעו לשם וספרו איך היה.

אירית.

את כל הצילומים צילמה כמובן האחת והיחידה מאירה גוראי רז.

מלון בוטיק – חוות ערידלה

קצת מאחורי הקלעים של בלוגרית שטח שזו אני אירית דגמי צילמה כמובן מאירה.

26758512_10156221602804301_9133967328785309419_o 26756677_10156221602994301_7538106544112404406_o 26840981_10156221603349301_8977290645727045337_o 26756983_10156221601934301_1607100855890677638_o

אירית דגמי - אשה בגיל השלישי.
כששואלות אותי איך התחלתי את העסק שלי "העגילים של אירית דגמי", אני מספרת שאני אשה כזו שהחלומות שלה מגשימים אותה.​את סוג העגיל הזה עם שלושת המרקיזות משובצות בשלל צבעים אני עונדת מעל עשור.פה ושם חברות ביקשו שאכין גם להן וזה התנהל כעגילי אירית והחברות שלה.​יום אחד העלתי פוסט לפיסבוק שלי וסיפרתי על העגילים.​הפוסט יצר עניין ונשים החלו להתעניין בעגילים ושאלו אם אני מוכרת? אמרתי כן.​ומאז הכל היסטוריה.​אני נשאלת למה דווקא הצורה הזו ולמה רק את הצורה הזו אני משבצת ומוכרת?​התשובה שלי:​יש משהו בנפילה הזו של שלושת המרקיזות שצורתן כצורת עלים,ומניסיוני גיליתי שהדגם הזה מחמיא לכל אשה שעונדת אותם ונראה כאילו עיצבו אותם רק בשבילה.