חכם סיני שאל אותי (נשמע פתיח טוב)
בעצם זה היה הרופא הסיני שלי
נפרדת מהשדיים שלך? עניתי לו שעדיין לא
ואז גמלה בליבי ההחלטה לכתוב מכתב פרידה לשדיי
אז ככה זה מתחיל
מכתב לשדיי (ולא זה לא השיר מכתב לאחי)
שדיי היקרים
נפרדת אני מכם קבל עם ועדה
שירתתם אותי נאמנה במשך 46 שנים
בעצם פחות כי השדיים גדלים רק בגיל הנעורים
וכן מה לעשות שאתם כבר לא מה שהייתם בגיל 16
לא ממש זקורים, לא ממש מלאים, וגם לא כל כך צעירים. התרופפתם במהלך השנים ושיניתם את צורתכם מספר פעמים .
לעיתים הייתם נסתרים יותר מאשר גלויים, עם זה בחריץ ועם זה בכיסוי, הכתבתם אופנה וביגוד , משכתם תשומת לב,
האכלתם לשובע 4 ילדים, שימשתם כאיבר מיני משני כדי לגרות את הגברים, ובעיקר שימשתם כאיתות חזותי להיותי אישה נשית וחזקה.
ואיך אפשר לשכוח שבזכותכם הכרתי קבוצה של נשים ורודות עוצמתיות ואהובות .
בשנה האחרונה קצת נחלתם אכזבה כי הכנסתם לתוככם את המחלה הארורה
אני לא כועסת. בעצם אולי קצת!
ואני גם לא מתנקמת בכם. לא ממש נכון!
מה לעשות לפעמים כל דבר טוב מגיע אל סופו וההחלטה להפרד מכם לא היתה קלה, גם לא מעט דמעות ירדו בדרך אל התשובה. אבל כשהעמדתי את הסטטיסטיקה, הגנטיקה וההתמודדות עם המחלה ההחלטה היתה לרעתכם בלי שום חרטה!
ואתכם אני מחליפה בדגם צעיר ועכשווי ,עומד זקור ואיתן אל מול העתיד. כי העתיד שייך לצעירים? זה לא ממש נכון דווקא הוא שייך לנו, הבוגרים, בעלי הנסיון.
קצת מצולק, חסר תחושה ורגשות אבל עם זכרונות מרגעים טובים יותר ומרגעים טובים פחות .
כואבת אתכם את העלמותכם וכנראה שהזמן גם יקעה את התחושות . אבל נכונה לקבל בברכה את השדיים (השדים) החדשים.
בגו זקוף וחזה בולט
כי אם אין אני לי שדי לי
אז שלום לכן שדיי ולא להתראות
ומקווה שהחדשים יגיעו עם הרבה בשורות טובות
ואם רציתם עוד קצת להחכים אז הנה 20 דברים שאולי לא ידעתן על השדיים שלכן
